זקוקה לעצה

שלום לך,
אין ספק שזה מזכיר פדופיליה.. אני באופן אישי הייתי ממליצה לך לחתוך ולהתרחק ולא להכניס ראש בריא למיטה חולה. אולי מה שמצאת במחשב שלו זה רק קצה הקרחון. איך תוכלי לדעת האם הוא אומר את כל האמת או מסתיר חלק ממנה? נשמע לי מסובך ועם סיכון לא קטן...
אבל אני לא מומחית. חכי לתגובת המומחיות שיביעו באופן מקצועי יותר את דעתן...

בהצלחה...

הי
גם אני הייתי מחכה לשמוע מה המנהלות של הפורום אומרות.

בינתיים, ההתייחסות שלי:
א. לגביו, נשמע שהוא זקוק לטיפול מקצועי ללא ספק. לא רשמת שהוא בטיפול, כן רשמת שהוא אמר לך שהוא לא מסוגל להפסיק עם זה כבר 10 שנים (!), ועדיין מבין שזה רע. מכאן אני מבינה שלא יעזור כרגע מילים אלא מעשים. אמנם מאוד חשוב שלאדם יהיה רצון לצאת מבעיה שהוא נמצא בה ומודעות לכך שהוא בבעיה, אבל 10 שנים לרצות זה לא מספיק. הוא צריך להחליט לעשות מעשה ולטפל בעצמו, עם או בלי קשר אלייך (כי אם הוא יעשה את זה בשבילך בלבד, עכדי שתישארי איתו וכו', כנראה שזה לא יחזיק מעמד).
ב. לגבייך, בחירה שלך. בזוגיות בריאה, כאב/בעיה של אחד כואבת גם לשני- אני מציעה שתבדקי בינך לבין עצמך, בשיקול דעת ובצלילות, האם את מוכנה לשאת את הכאב שלו. להיות סבלנית לתוצאות הטיפול שיעבור, לתמוך בו במהלך הטיפול, לקבל אותו כמו שהוא כרגע ולהעריך אותו על המאמצים שהוא עושה כדי לעזור לעצמו (ולך, אגב). אם את אכן בוחרת להמשיך את הקשר (זו גם העצה שלי), אני מציעה שתפני למטפל שהוא יילך אליו ותתייעצי כיצד עלייך להתנהג מולו על מנת לעזור לו.

שבת שלום
נעמה

היי נעמה,

קודם כל תודה על התגובה. כנראה לא הסברתי את עצמי נכון. זה לא שהוא לא מצליח להפסיק כל השנים האלו, הוא אף פעם לא רצה/ניסה. לפי מה שהוא אומר הגירוי העיקרי שהוא ראה בזה זו העובדה שהוא עושה משהו אסור....ורק עכשיו כשזה התפוצץ הוא מפסיק עם זה...הוא גם אומר שבמהלך כל השנים האלו הוא אף פעם לא הרגיש כלום לגבי ילדים שהוא פגש במציאות וזה לא היה מעבר לפנטזיה והרגל מגונה...כמובן שהייתי מאוד רוצה להאמין שזה כזה פשוט אבל אני גם פוחדת שאולי יש משהו שהוא לא מספר. מצד שני היה לו גם מספיק אומץ לספר על הכל עכשיו לשני החברים הקרובים שלו כך שגם הם יוכלו לעזור לו לעבור את זה (פחות את הגמילה מה"הרגל המגונה" עצמו, יותר את הריב ביננו)

מ.

היי

בהודעה הקודמת כתבתי שאני מציעה לך להשאר בקשר. במחשבה שניה, כדאי לבדוק את הדברים בשנית.

צריך לברר בצורה אובייקטיבית, כמה חזקה השפעת המקרה עליו. האם חזקה מספיק שיפסיק את העניין באופן מוחלט ומיידי, או שהוא זקוק לתהליך הדרגתי? האם את יכולה להיות מספיק קרה ומרוחקת בשביל להבחין בכך באופן אוביקטיבי?

אם היה שינוי וברור שזה לא יקרה עוד בעתיד, נשאלת השאלה האם תוכלי לסלוח לו ולהמשיך בקשר בצורה בריאה?

אם הוא צריך תהליך הדרגתי - כדאי להפריד בין תפקידך כבת זוג (אוהבת, מקבלת, מכבדת וכו') ובין מטפלת (מתרחקת, אובייקטיבית כדי לתת טיפול שמתאים לו, שמה בצד את האינטרסים שלה, הצרכים שלה וכו').
ואז תשאלי את עצמך - מהם הרצונות שלך? האם את אוהבת אותו? כמה את מוכנה לסבול עבורו, עבור הצלחת הקשר שלכם? האם גם תהיי מוכנה לשאת את הכאב שלו - ובמיוחד את שלך - בקשר? הכאב שלך יכול לנבוע מזה שאם תרצי להיות יותר 'מטפלת' מאשר 'בת זוג', אז הצרכים שלך (וגם שלו) לא בהכרח יסופקו, ותגרמי לעצמך הרבה סבל ואכזבה. אלה דברים שצריך לקחת בחשבון.

ב ה צ ל ח ה
אשמח לקבל עדכונים
נעמה

אם אני מבין נכון את ההתלבטות שלך, זה או להשאר איתו ולעזור לו להשתקם, או לנתק מגע ולתת לו להסתדר לבד, ואת הולכת לדרכך,
רק שתדעי שהדילמה הזו קשה כי נקשרתם ואת כ"כ רוצה לעזור לו, כפי שאם ח"ו את היית חולה באיזה מחלה כלשהיא לא היית רוצה שינטשו אותך,
יש לי תשובה ---
החיים הם בחירה אחת גדולה כל יום כל היום, אנחנו בוחרים אם לקום לאכול לטייל לעבוד וכו' וכו', אבל ישנם דברים שלא בשליטתנו כמו מתי להיוולד אצל מי ומתי נמות, וכן מה יקרה בעוד רגע או מה נעשה מחר, כי הדבר לא תלוי בנו אלא בגורמים אחרים, וכעת למקרה שלך---
את לא בחרת שיהיה לך כזה חבר, זאת עובדה, אבל את יכולה לבחור האם לעזוב אותו או להירתם לעזור לו בידיעה שאת לוקחת את כל התיק על כל המשמע מכך, שזה סיכוי מול סיכון להיתקע עם פדופיל שלא מצליח להיגמל,,,
הוא--- לעומת זאת יש לו בחירה בין להיות נורמטיבי ולטפל בכל הכוח, או להמשיך להתבכיין ולסחוף את החיים של אחרים לתחתית,
ואחרי כל הפילוספיה,,, זה תלוי בך בלבד, תבחרי איזה חיים יותר מתאימים לך,

כדי להחליט -או שהוא מקבל טיפול מקצועי ואמין ואת תומכת בו בתהליך,
או שאתם נפרדים. במצב שבו הוא נמצא כרגע אסור לכם להמשיך כמקודם.
מחזקת אותך במחשבה ומאחלת הצלחה רבה !

מ יקרה, די קשה לשפוט על פי המידע שכתבת ושפתוח בפנייך - עד כמה הבעייה חמורה. עד כמה שידוע לי נטייה לפדופיליה היא משהו שקשה לטפל בו ולהיפטר ממנו באמת. זו כמיהה עמוקה וגם אנשים שמודעים לכך וכועסים על עצמם על הנטייה הזאת וממש רוצים להשתנות - מתקשים לטפל בה.
יש להניח שהוא גם לא חושף את הכל בפנייך. לגבי הנקודה האחרונה אינני בטוחה כמובן, ויתכן שאני טועה, אבל יש להביא בחשבון את האפשרות הזאת.
לסיכום - את נכנסת ליחסים עם אדם בעל בעייה רצינית, העלולה להגיע לסיכון פלילי, ועלולה גם לזהם את יחסי המין שלכם בכך שתמיד יהיו לו פנטזיות על ילדים צעירים ולא ממש יהיה איתך.
אני מציינת את הבעייתיות ומדגישה אותה, אבל מציעה שתיכנסי לפורומים אחרים העוסקים בסטיות מיניות - אם יש כאלה - ותחפשי יותר חומר על כך, ועל אופציות הטיפול, כי זה לא תחום שאני מכירה היטב.