שלום, התפתחויות חדשות ומכאיבות ...

רון היקר,
אני מבינה שמאוד כאב לך עצם העובדה שהיא נישקה אותו וראית בכך בגידה.
אבל במה שקרה יש גם הרבה מאוד דברים חיוביים, ולא הייתי צריכה להתאמץ כדי לדלות אותם, הם קפצו לי מול העיניים תוך כדי קריאת מכתבך... אז עכשיו אצביע עליהם:
היא מייד עצרה את הנשיקה והבהירה שזה לא ימשיך ביניהם.
היא סיפרה לך!!! יכלה לא להגיד על כך מילה, כי בעיני רבים מה שקרה לא נחשב למשהו רציני. זה די שכיח שנשאר רגש כלפי חברים לשעבר, ונשארת עדיין משיכה כלשהי, ומגע גופני מסויים, קירבה, עם מישהו שאיתו היו בעבר יחסים אינטימיים ממושכים הוא מאד טבעי.
בעיני שתי הנקודות האלו מאוד חשובת. תסלח לי, אבל אני כלל לא רואה בכך בגידה, אלא שיירי רגש שנותרו בה כלפי מישהו שפעם היא אהבה. אפילו זה חיובי בעיני כי זה אומר שהיא לא חסרת לב, שיש בה אהבה ויש לה יכולת ביטוי לאהבה הזו.
לגבי ההיפגעות שלך, תחשוב על כך שככל שאתה תהיה פגיע יותר - ייווצר אצלה קושי לשתף אותך בצורה אמיתית כי היא רואה את ההשלכות על מצב הרוח שלך ועל יחסך אליה - פגיעה באמון כמו שאתה אומר והיא רואה את הכאב שנגרם לך וגם עם זה קשה לה שהיא הגורם לכך. האם אתה רוצה שהיא תפסיק לשתף אותך בדברים חשובים אישיים שלה? כי זה מה שיקרה אם תהיה כל כל פגיע. וכאשר היא תפסיק לשתף אותך אתה תתחיל לחשוד בה שקורים אצלה דברים והיא לא מספרת. התופעות הללו מתחילות מן הפגיעות שלך. נסה לראות אם אתה יכול להתחזק. תראה אם מה שכתבתי יכול לשנות את תפיסתך לגבי מה שקרה.

אני חושש שיצרתי רושם מוטעה. אני וגם היא לא רואים את עצמי כאדם תלותי ו\או חלש אלא להיפך...

שנינו חיים חיים עצמאים ולשנינו יש עולם שלאחר אין קשר אליו..(לא ישיר לפחות..)

העניין שגם אני הגעתי למסקנה דומה אבל משום מה אני לא יכולתי להגיד את זה כי זה היה כאילו להודות בחולשתי ובזה שאני ירצה להמשיך הלאה בעצם אני נותן לה לגיטימציה לפעולות מסוג זה בעתיד...

ואני לא חושב שזה דבר כזה לא ייאמן... אני חושב שאני יוכל להדגיש את זה בשיחתנו..
מה את חושבת?
תודה מראש,
רון

כאשר כתבתי היפגעות - לא התכוונתי לתלותיות. אני רואה את שני המושגים לא קשורים בהכרח. השאלה היא מה יקרה אצלה אם היא תיעצר מלשתף אותך בעולם שלה בכל פעם שהיא תחשוב שאתה עומד להיפגע ממה שהיא תספר לך. למשל נניח שאתם הולכים ברחוב והיא רואה מישהו חתיך. האם יהיה לה חופש לשתף אותך בסגנון - וואו, תראה איזה חתיך, או שהיא תעצור את עצמה ותחשוב פעמיים שמא היא פוגעת בך בכך שהיא נהנתה ממראה עיניים של מישהו נאה וזה לא אתה. ויש דברים יותר עמוקים מדוגמה זו, כמובן.
כתבת "זה היה כאילו להודות בחולשתי" ואני כלל לא רואה זאת כחולשה. די ברור שיהיו לך רגשות לא נעימים כאשר היא מספרת לך על הנשיקה הזו, זה לגיטימי! עובדה שהיא לא מייד סיפרה לך, אלא היססה ולקח לה זמן, כלומר היא לא ראתה בכך משהו טריוויאלי.
אבל חיים אינטימיים עם בת זוג זה היכולת לשתף לא רק את הרגעים הנעימים אלא גם להתעמת יחד עם הדברים היותר מסובכים וקשים. אם היא גרמה לך עוגמת נפש ואתה משתף אותה בכך ונשאר איתה - אתה משדר לה - אני אוהב אותך ואני מביא בחשבון שבחלק מן הזמן אנחנו ניפגע אחד בשנייה, וזה טבעי וצפוי - הרי אי אפשר בלי זה - ויחד עם זה אני נשאר איתך, מה שנקרא - "בטוב וברע". היכולת לקבל שיהיו רגעים קשים ופוגעים, לא להתעלם מכך, להכיר ברגשות החיוביים והשליליים שמתעוררים - ולהישאר קרובים - זוהי אינטימיות רגשית עמוקה.
וכאשר אתה חושש מלגיטימציה לפעולות כאלה בעתיד - הידיעה שלה שזה כאב לך (כי שיתפת אותה על כך) - היא היוצרת את הגבולות שלה. כאשר אוהבים - בדרך כלל רוצים לא להכאיב. בפעם הבאה שהיא תעמוד בסיטואציה דומה - היא תזכור איך הרגשת. זה צריך להספיק. את הגבולות עדיף שהיא תיצור לעצמה ואתה תיצור לעצמך, ולא תשימו אותם אחד על השני כמו כבלים. זה לא יעבוד בטווח הרחוק וזה לא מתאים לשני אנשים עצמאיים.
אשמח לתגובתך

דורית אני באמת נוטה להסכים איתך.

כי אם כבר מדברים, אז כדאי לי להודות שאני לא חושב שאני ימצא מישהי כמוהה ואני באמת אוהב אותה מאוד.
גם אם כרגע אני כועס - במחשבה שנייה עליי להעריך את זה שברגע של המבחן האמיתי היא עשתה את הדבר הנכון (ואם אני לוקח בחשבון את העובדה שהיא חשבה שנפרדנו, אז זה אפילו חזק יותר) . לכן, אני ישמע מה יש לה להגיד ואז אני יבהיר את עמדתי ולאחר מכן יסביר לה שאני מעריך את זה שהיא סיפרה לי ואני לא יכול להגיד שאין בי כעס ברגע זה אך אני מוכן להמשיך קדימה ולסלוח.

בקשר לחולשה - אני מאמין שאת צודקת. לעיתים, קשה לי לא לראות את הדברים כמהלך אירועים בין גבר לגבר - שמאז שירותי הצבאי למדתי ליישב דברים בצורה אחת בלבד. התקפתית. לכן קשה להיות לפתע, בצד השני.
אני באמת מאמין שהיא תעריך את זה ושזה בסופו של דבר יחזק את הקשר ביננו.

תודה,
רון.

אך זה לא אומר שאני לא כועס ושאני חושב שזה מוצדק ו/או בסדר...

בקשר לזה שיש רגשות לבן זוג לשעבר זה דבר אחד... אבל איך זה לא בגידה אם אתה פועל על פיהם בזמן שאתה במערכת יחסים עם אחר?... את לא רואה זאת כבגידה אך תנסי להעמיד עצמך בנעליי ולהגיד כי לא תכעסי ולא יהיה בך הדחף להגיד "לעזעזאל עם זה, אני לא צריך את זה יותר..."
...

מה אני עושה עם המצב הזה עכשיו....?

רון, מעניין אותי בן כמה אתה, אני מאוד מעריכה את הכנות שלך ואת המוכנות להתבונן על עצמך ולקחת אפשרויות חדשות.

בגידה בעיני זה לעשות משהו שפוגע בבן הזוג מבחינת האמון שיש לו בי. לעשות משהו שבן זוגי סומך עלי שאני לא אעשה, כאשר התוצאה של הבגידה במערכת היחסים היא שנפגעת האפשרות שלו לתת בי אמון.
אם אתה מסוגל להבין שיש רגשות לבן זוג לשעבר, ושיכול אפילו להיות להם ביטוי פיזי מסויים, כמו חיבוק או נשיקה, אז היכולת שלך להבין זאת ולהכיל זאת מולה תאפשר לה להישאר טבעית ואותנטית ומה שמאוד חשוב - לא להסתיר דברים מפניך. ככל שהיא תוכל להרשות לעצמה להישאר יותר טבעית ואותנטית בחיים שלה איתך, היא תהיה אדם שלם יותר.
אצל זוגות שאין את החופש הזה - חלקים שלמים מן האישיות שלהם נמחקים ומטושטשים לצורך המטרה לא לפגוע בבן הזוג, ובמשך השנים הם נעשים הצל של עצמם...אתה מאמין לי? ואז כעבור כמה שנים אתה מסתכל יום אחד על הצל הזה של בן זוג ושואל את עצמך - זה האדם בו התאהבתי? היתכן? ובמקביל, "הצל" הזה מתעורר יום אחד ואף הוא מרגיש שהחיים שלו זה לא מה שהוא קיווה. זה מאוד עצוב אך זה קורה להמון זוגות.
אז ההבנה עליה דיברתי קודם היא מישור אחד, שכלי יותר, ואילו במישור הרגשי בהחלט יכול להיות שייצבט לך הלב מן המחשבה על החיבוק או על הנשיקה.
זה יכול לקרות גם לי במישור הרגשי. אבל, ממרום שנותי ונסיוני (סלח לי...) אני מסוגלת לקבל שמה שהיא עשתה זה אנושי, ולדעת שהיא בחרה להיות איתי בסופו של יום.

אשמח לענות לך.

בדיוק בעוד כחודש אני יהיה בן 24 ולאחרונה התחלתי למעשה פרק חדש בחיי לאחר שחרור מן היחידה בה שירתתי... בת זוגתי באותו הגיל ולאחרונה קיבלתי הצעת עבודה מפתה והתחלת לימודים במסגרת אותו ארגון...



אני חשבתי על כך שזה לגיטימי שישארו רגשות אל בן זוג לשעבר (גם אצלי היה עניין דומה)
אבל אני לא יפעל כתוצאה מהם.
ראשית וראשונה - מתוך כבוד לבת זוגתי.

אני כן יכול להבין שאנשים מסויימים מתנהגים בצורות שונות תחת אותה הסיטואציה...

וכן, אני לא שוכח שבסופו של יום היא עשתה את הבחירה שלה ובחרה בי.

ובאותה הנשימה אני לא מבין איך ניתן לעשות כזה דבר מכוון שאצלי דבר שכזה הוא טאבו מוחלט (וכן אני מבין שלפי דעת רבים לא כך הדבר).

אשמח לתגובתך...
בתודה,
רון.