חמותי ואני

אני רוצה לחדד לך כמה מהדברים שכתבת ומשם להמשיך:

תמיד חווית את חמותך כאישה זורמת ולא מעיקה. ז"א, אישה שמכבדת את המרחב הפיזי והרגשי שלך ולא תקועה לך בוריד. לפתע, כשמגיע פתאום רגע שאת כן זקוקה לעזרה שלה, ואני מתרגמת- את כן זקוקה לחדירה שלה למרחב הפיזי שלך- וזה לא קורה, את כועסת. את שואלת את עצמך איך יכול להיות שהיא מבלה שם כשאני זקוקה לעזרה. עם זאת את מדגישה כי אף פעם חמותך לא היתה טיפוס נדחף.

באשר להערות על גידול התינוק, אני משוכנעת שאם תחשבי לעומק תגלי שלא רק היא מייעצת עצות, אלא כל הסביבה. תני לו מוצץ, אולי הוא רעב, הוא יונק?, הוא עייף, אל תטלטלי אותו אחרי אוכל, למה החיתול הזה, למה כל הזמן על הידיים, לא קר לו בלי גרביים? כמה הוא שוקל? זה לא מעט?, ועוד ועוד ועוד.. הסביבה שאנו חיים בה תמיד רוצה לייעץ, בין אם זה מכוונה טובה או סתם כדי להרגיש "יודעת". ככה שלגבי ההערות- מחמות במיוחד ומהסביבה בכלל, זה די מתבקש.. ואין כ"כ מה לעשות עם זה פרט ל-לחדד לעצמך שאת האמא ואת יודעת מה טוב לילד כי את מרגישה אותו, וכל המלצה מהסביבה היא בגדר המלצה. ושם זה נשאר.

לגבי הצבירה שלך בבטן ואח"כ לפוצץ- כמובן שלא אחדש לך כשאומר לך שבעלך ממש לא אשם בכל העיניין הזה (שאת סה"כ מתביישת לבקש עזרה), וגם הוא סה"כ רוצה ביחסים טובים כמו עד עכשיו עם ההורים שלו. ואת בטח יודעת שזה לא מאוד טריוויאלי שעם החמות יהיו יחסים כ"כ טובים וחשוב מאוד לשמר את זה. בין היתר כי את גם מעוניינת להמשיך לגור שם. ולכן עלייך לעשות מאמץ, צעד אמיץ: אולי בפעם הבאה שהיא מגיעה- אפשר להציע לה להישאר, לכוס קפה, להיות עם הנכד, לשמור עליו לכמה רגעים כשאת לרגע קופצת לקניות, ואולי להגיד לה כמה את מעריכה את העזרה שלה, וש"זה יהיה נחמד אם תוכלי מדי פעם לעזור לי עם הילד, סה"כ אני חדשה בתחום ואולי תוכלי לסייע לי", מתוך מקום שאת כן רוצה בעזרה שלה וכן סומכת עליה, ואפשר גם את זה לומר לה, מתוך כנות ולא חלילה מהתקפה. כשאדם מולנו מרגיש מוערך במקום מסוים, סביר להניח שהוא יישאר במקום הזה ויוחמא. קחי בחשבון שאולי היא פשוט, כמו שאמרת מראש- לא מהחודרים ולא מהמעיקים, אלא אחת שחיה את חייה ומבלה וכנראה חושבת שאם תצטרכו אותה, תקראו לה .. ואולי עדיף חמות כזאת, לא?

בלט לי עוד דבר- אמרת שהיא לא עוזרת לך אבל כן מגיחה ברגע לא מתאים ומעיקה. על זה כן שווה לדון עם בעלך, באיזו דרך לומר להורים שהם צריכים לשאול אם אפשר להגיע, ואין לזה לדעתי קשר לילד אלא לעובדה שאתם גרים באותו מתחם וחשוב מאוד לשמור על הגבול והאינטימיות שלכם. ולכן אולי בעלך יוכל לדבר איתם ולבקש שיודיעו לפני.. וזאת לא בקשה מוגזמת.

זכרי שלבקש עזרה זאת נקודת חוזק שלנו, לדעת להגיד שקשה, ולדעת לפנות לאדם המתאים לבקש סיוע. לדעתי היא תשמח לעזור.

בהצלחה רבה