מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פחד ומחוייבותדניאלה07/01/2010
שלום רב
אני מאוד רוצה לשמוע דעה של איש מקצוע בנוגע לבעיה גדולה שאני נמצא בה
אני גבר בן 31, כל חיי פחדתי ממסגרות מחייבות בחיי.
אני כרגע נמצא בתוך שתי מסגרות מחייבות- עבודה ובת זוגתי.
אני יודע שמקום העבודה מצויין בשבילי, אני מקבל הרבה תנאים, שעות העבודה מאוד נוחות (אני עובד 6 שעות ביום ועושה משכורת שהרבה אנשים היו רוצים)
מקום העבודה מאוד נחמד, יש שם הרבה אנשים שנעים לידם.
והמסגרת השניה- בת הזוג שלי.
אנו יוצאים חצי שנה. היא בחורה מדהימה ואין בה שום דבר שאמור לגרום לי לרצות לברוח ממנה. אני נמשך אליה, היא מעניינת אותי בלי סוף, טוב לי שאני איתה. אני מרגיש שהיא הבחורה שאני צריך באמת.
אבל בא לי לברוח משם
בא לי לברוח מהעבודה ובא לי לצאת מהקשר איתה.
אני יודע שאני לא באמת אעשה את זה כי אני יודע שאם אברח, לא יהיה לי מקום יותר טוב.
אבל זה יושב לי בראש. זה לוחץ עלי. עבודה, בת זוג, מחוייבות.
אני כבר בן 31 ואני לא מבין למה אני מרגיש את זה בכלל
אני הרי לא רוצה להרגיש ככה
אני כן רוצה להרגיש שטוב לי איתה וטוב לי עם העבודה שלי
וזה רק מה שקורה כרגע
מכל מקום שאמור לחייב אותי אני מפחד, ואני לא רוצה את זה. אני רוצה לדעת להרגיש ולהיות שלם עם ההחלטות שלי.
אני כאילו עומד באמצע. טוב לי עם הבת זוג ואני לא יכול לחשוב על מה יהיה עוד שנה. אז אני פשוט תקוע.
אני יודע שיש גברים (וגם נשים) שיש להם פחד ממחוייבות ופשוט מרשים לעצמם כשהם בתוך מערכת יחסית- לבגוד.
אני לא רוצה לבגוד, לא בה ולא באף אחת אחרת. אבל אני לא רוצה להרגיש ככה. אני לא רוצה להרגיש שהדבר הטוב והמדהים הזה עושה לי מצד אחר לא טוב.
אני רוצה לעזור לעצמי ואני לא יודע איך
אני יודע שאם אני אשאיר את הבעיה הזאת אצלי זה יפגע בי תמיד
כיצד עלי לטפל בבעיה הזאת?
אני מתאר לעצמי שתמליצו לי ללכת לטיפול
אם אגש לטיפול- איזה טיפול נכון לי? הטיפול עוזר? אני אצליח באמת להפטר מהבעיה הזאת? זה אפשרי? אנשים הצליחו לצאת מההרגשה הזאת?
בבקשה
אני ממש במצוקה ואני מאוד רוצה לשמוע לגבי הבעיה שלי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אסי שלום
ענבר08/01/2010בוקר טוב אסי,
אתה מתאר מצב של מצוקה כאשר אתה נמצא במחוייבות, לא טוב לך ואתה רוצה לשפר.
ראשית אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על המודעות העצמית והכנות שלך. לא כל אחד מסוגל להיות כנה ומודע ומוכן לעשות עבודה כדי לשפר משהו בעצמו.
יש המון אנשים , גבים ונשים שיש להם בעיה עם מוחייבות כלשהי. יש מספר רמות ודרגות לכך.
הפתרון הטוב ביותר בשבלך הוא אכן לפנות לפסיכולוג ( אפשר גם דרך קופת החולים- שאל את רופא המשפחה, ואפשר כמובן גם באופן פרטי).
הפסיכולוג ידבר אתך וינסה להבין את העומק והמקור לבעיה.
אני בטוחה שלאחר מספר שיחות כבר תראה תוצאות ותצליח.
המון הצלחה ושבת שלום
ענבר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההי אסי
עדי בדיחי08/01/2010בנוסף למה שכתבת לך ענבר- הסכמתי עמה וגם אני מעריכה את המודעות הגבוהה שלך לבעיה, וניכר כי אתה מאוד מעוניין לשנות ולעשות איזו תפנית בתפיסה שלך את המחויבות.
אתה מדבר על זה שכל חייך פחדת ממסגרות מחייבות. זה יכול להיות בית ספר, חוגים, קשרים עם משפחה, קשרים עם חברים ועוד. סביר להניח שעדיין גם היום בחיים הבוגרים יש העתקה של ההתנהגות הזאת אל דמויות חדשות, קרי, בת הזוג והעבודה.
הפיתרון של בגידה כפי שאמרת לא באמת פיתרון. כי בגידה גם היא תביא אותך לאותו בלבלול ולתקיעות. היא לא באמת איזה תרופה. היא יכולה לערער יותר.
בעיית המחויבות הזאת נשמעת לי כמשהו רגשי, ראשוני, קדום (משנים ראשונות של הילדות) ועמוק שעברת בעבר, איזשהו דפוס חוזר בחייך, וכ פעם שיש משהו דומה, וכפי שתארת יפה- לא משנה כמה טוב הוא יהיה- ברגע שהוא טומן בחובו מחויבות כלשהי, "תקיעות לזמן ארוך" (שים לב שזהו מרכיב בשני המקרים) ההתנהגות הישנה והדפוס הזה חוזרים ובגדול, ומחזירים אותך לאותה חווית חרדה שחווית כנראה אז. זה מה שעלה לי מהדברים שלך.
נכון כתבה לך ענבר, המצב הזה מצריך טיפול קצת יותר עמוק, טיפול שורש (כי האקמול של עצות פה פחות יעזור לצערי). הטיפול הזה יביא אותך למחוזות של מודעות גבוהה אף יותר-גם היום אתה מאוד מודע וזה נהדר- יביא אותך להיכרות מעמיקה עם עצמך ויותר מכך לשלווה אמיתית ולהצלחה בקשר שכ"כ טוב לך בו בגדול.
איזה טיפול? אני מניחה שמטפל דינאמי, ייתכן גם בשילוב עם טיפול התנהגותי (יש כאלה) יכול בהחלט לעזור לך. חשוב שתיתן צ'אנס אמיתי לתהליך כזה, הוא יכול להיות בין 5-6 מפגשים וטוב ורצוי שיהיה אף ארוך יותר. אני יכולה להבטיח לך שאם תיתן לזה הזדמנות את השיפור והnרחב הרגשי אתה תחוש כבר בהתחלה, יחד עם השיתוף שיגיע מול המטפל. הטיפול משמעו עבורך לדעתי, לשמש לך מרחב רגשי וחופש אל מול המחויבות הרגשית והתקיעות. הטיפול יוכל לשמש "התקדמות" ותנועה (מופשטת) אל מול ההישארות שלך במקום הרגשי התקוע. ז"א, חוויה מתקנת, תרפיה, למקומות כואבים יותר-ותראה בהמשך כמה טוב היה לגעת בהם כדי שיגילידו וישארו רק כזיכרון ולא כמשהו שמנהל אותך היום- אלא משהו שבעתיד הקרוב אתה כבר תצליח לנהל אותו ולשלוט בו. ולכן חשוב שיהיה בטיפול מרכיב דינאמי משמעותי.
במקרה הזה יש לי על מי להמליץ, אם תרצה, שלח לי מייל, הוא כתוב בסוף הפסקה ליד שמי למעלה.
בברכת הצלחה,
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

