כדי להגיד לו?

אני רוצה לעצור במשפט הראשון שלך. לא נראה לך שאת מאוהבת ולמרות המשיכה אין אהבה. גם אם היו יחסי מין מאוד טובים, היש פה קשר ששווה לעבוד עליו, להמשיך אותו ללא אהבה?

לגבי כל מה שתארת לאחר מכן- אני חושבת שזה מתגמד לעומת הרגש שאין לך אליו. כתבת בפירוש כי אין לך בעיה להיות ידידה שלו. ככה שמה שגילית לגבי הבחור- אינו ממש רלוונטי לעובדה שכנראה זה לא קשר לטווח ארוך כך או כך. הוא כנראה מודע לבעיה הזאת ולבטח חושב איך לטפל בה, גם אם הוא לא מודה- יש סיכוי שברור לו שיש פה במה לטפל.

יש עוד גברים ש"נראים מעולה, נפלאים, ימשכו אלייך".. לא? לכן אינני רואה סיבה לדבר על משהו כ"כ רציני ועלול להעליב, בעוד שמראש ידוע לך כי אין בך רגש, והסיכוי לקשר דומה אחר- עם אדם אחר- די גבוה. מה גם שכתבת שהוא דווקא כן דלוק, והתפרש לי מדברייך כי ייתכן ויש לו רגש אלייך. זאת סיבה טובה יותר לא להמשיך קשר כזה, חד צדדי מבחינה רגשית, בהחלט משום שתהיה פה פגיעה וככל שזה ימשך, הוא ימשיך להרגיש, את לא, וכדאי לא להגיע למצב קשה יותר.

בהצלחה רבה.

טוב את ממש צודקת ויש בדושיח הזה כדי להעמיד אותי במקום.
שתביני אני מנסה כבר חודש להפטר ממנו, ודווקא בגלל שאין כלום וגם לא יצא כלום.
אין לנו חיבור משותף כ'כ, אנחנו שונים בהשקפה, מנטלית, הכל כמעט, סה'כ זה התחיל בגלל שלא ידענו לאן זה יגרר.
ייתכן ושורש הבעיה כמו תמיד נעוץ בי, הוא מעביר לי את הזמן, וחוץ מיחסים שלא קויומו בכלל, כנראה שהוא לא מועיל לי בכלום.
איך מתפטרים ממנו?
הוא התקשר, אחרי שבוע של נתק, הוא קצת "מתחנף" מפחד שאני אברח לו, אני בטוחה בזה.
חוצמיזה שלגבי הבעיה ששלו, לדעתי הוא לא מתכחש הוא משו, הבנאדם פשוט עיוור ולא יודע.
בעיה שלו.
תודה לך בכל מקרה, הזזת לי וילון מהעיניים.
שני.

נראה שבאמת עשית חושבים והגעת להרבה- סה"כ מנטלית אתם כמו שהצהרת- מאוד שונים, היתה משיכה ראשונית מאוד כנראה ועם הזמן הבנת שמשהו פה לא מתאים, מכל הבחינות.

לא כ"כ ידעתי למה התכוונת אבל זה נשמע לי משפט חשוב: "ייתכן ושורש הבעיה כמו תמיד נעוץ בי".. זה נושא בפני עצמו אבל אולי עלית על משהו בקשר למערכות יחסים בכלל בחייך, ושווה לבדוק עם עצמך למה את באמת זקוקה, ולמה את חושת שאצלך יש משהו שגורם לכל היתר לקרות. זאת שאלה בפני עצמה ואני אומרת את זה בתוך מאמר מוסגר כאיזשהו בונוס שיצא פה מהשיח שלנו על הבחור :)

איך מתפטרים ממנו?.. נשמע לי שאת מאוד לא שם, לא בקשר איתו, ולא מעוניינת. לכן הדבר העדיף הוא לדבר דוגרי ולומר את הדברים ברגישות אבל במידת החלטיות. במצבים האלה אין כ"כ ברירה, וזה באמת צעד לא נעים- אבל זה צעד שיגרום לך להקלה ולניתוב האנרגיות שלך לקשר שבאמת יעשה לך טוב ולחשיבה מעמיקה עם עצמך, בקיצור- זמן לעצמך שיעשה לך רק טוב. לגבי הבחור- חבל להשלות אותו וברגע שקיבלת החלטה- להתקדם, לומר את הדברים לא באופן פוגע, מספיק רגיש, אבל משהו כללי וחד משמעי. אני מניחה שאח"כ הוא יבין.

בהצלחה רבה, שמחה שיכולתי לעזור. סומכת עלייך שתעשי מה שטוב ומתאים, ותמשיכי הלאה לקשר בריא וטוב יותר.

עדי

אני רוצה להסביר.
"שורש הבעיה נעוץ בי" מייחסת את זאת בעיקר לצד שלי במערכות יחסים. היה לי חבר כמעט 3 וחצי שנים, וסיימנו את הקשר הזה רק לפני 8 חודשים.
מאז אני לא מצליחה לגעת במשהו רציני. ואני רוצה מאוד. אין יחסים בלחי אהבה, אין רגש בלי געגועים.
לכן, מלכתחילה, חיפשתי קשר רציני וכשראיתי לאן הוא מוביל בכל זאת המשכתי.

בכל אופן, את ממש מדהימה כי את כותבת מעולה ונוגעת בנקודות מדוייקות בבהירות.

קודם כל- תודה רבה על המילים החמות שלך. מאוד שמחתי וריגשת אותי במה שכתבת לי.

כתבת כמה דברים מאוד משמעותיים;
אני חושבת שאחרי מערכת יחסים ארוכה כ"כ, רצינית, כמו זו שהיתה לך, רק יתבקש שתקחי לעצמך ספייס רגשי. ראי את מה שקורה לך כיום כאיזושהי מגננה מפני פגיעה רגשית, כאילו הגוף שלך רוצה להיות שם -איפה שאין מחויבות ואהבה-אבל הרגש עוד לא. וזה כ"כ כ"כ בסדר וכ"כ מתבקש! כרגע את נמצאת או בדרך לסיים מערכת יחסים הפוכה לגמרי- לא היתה שם התאמה מנטאלית, לא היה רגש, כתבת ממש שאת לא "שם" בכלל ובתוספת לכל זה גם גילית על בעיה מאוד ספציפית (ששם היה מלכתחילה הטריגר לסיים, אבל שמת לב שהטריגר הזה האיר עוד ועוד פינות וראי לאיזו תובנה הגענו- כלל לא קשורה לזה באופן ישיר). שימי לב שהרבה פעמים אנחנו בורחים למצב קיצון אחר- כדי להבין איפה היינו בנקודה ההיא, ההפוכה.

לפעמים אחרי קשר כ"כ ארוך, משהו שלקח מאיתנו כל טיפת אנרגיה- בעיקר תהליך הפרידה, הזכרונות, החוויה הראשונית של אהבה- כל זה הוא תהליך ארוך שלוקח זמן לעבור אותו, גם אחרי הפרידה הקונקרטית נשארים בנו המון הרגלים, ערכים ומחשבות על אותו קשר, ואנחנו ממשיכים הלאה, פיזית, אנחנו בתנועה, אנחנו "אחרי", אבל הלב לפעמים עוד רוצה לעבד, עוד רוצה לעכל.. ושמונה חודשים לא תמיד מרגישים כשמונה חודשים, לפעמים זה מרגיש הרבה פחות לרגש שלנו. יש לו חיים משל עצמו..

אז תני לזה להיות.. תני לרגש לגדול חזרה, ממקום פתאום אחר- מקום אחרי פרידה, אחרי בגרות, אחרי משבר, אחרי משהו שצמח, משהו שהבנת ולקחת לך לחיים. תני לעצמך לקחת את המרחק הרגשי שאת לוקחת כרגע (קרי- להבין מדוע נכנסת למערכת יחסים פחות מחייבת רגשית) ותאפשרי לך את זה, מה שנקרא- פרגני לעצמך :) כי את כנראה זקוקה לזה, לחופש, לאוויר, כדי לבדוק שוב עם עצמך מה את מחפשת במערכת זוגית. ההישארות במקומות קרים לא פעם חשובה גם היא.

אז המשכת למרות שאין אהבה וגעגוע. נכון. כנראה היית צריכה להיות שם. פשוט לאפשר, ותראי כמה מהר התובנות מגיעות.. מתחברות לפאזל.

באמת ריגשת ואין לי ספק שהתובנות שלך והמודעות שלך עוד תביא אותך למחוזות טובים, ואת תראי שרק אם תשחררי את השריר הזה- ז"א - תני לעצמך להיות במקום שלך כרגע ואל תחמירי איתו- הכל יתבהר. ותמצאי את האהבה שאת מחפשת, אין לי ספק.

שמחתי לעזור, ואת מוזמנת להשתתף, לשתף.
עדי