מיואשת מהנישואין

אני נשואה כ-15 שנה ולא באושר, ב- 5 שנים האחרונות הלך המצב והחמיר, בעלי אינו נמצא בבית לא בשעות היום וכמעט רוב הלילות מגיע כשאני כבר ברקיע השביעי. כשכבר אנחנו נפגשים הוא משתדל להתעסק בדברים אחרים העיקר לא להביט בי, ומבכר משחקי מחשב וצ'טים למינהם מול עיני לישיבה בצותא, או אפילו שיחה כלשהי, כדי לתפוס אותו לשיחה כזו פנים מול פנים אני צריכה לעשות המון ולשדל אותו כאילו שאין זה מגיע לי , אני מרגישה שהוא תופס עליונות עלי, בזה אני רואה יחס מחפיר ומבזה. אמנם כן הוא דואג לפרנסתינו ברווח אך זה לא ממלא את מאוויי לזוגיות טובה, ולא מבקשת מושלמת, אציין שגם אני עובדת ובשתי משמרות. של עבודה בבית כולל טיפול בילדים על המשתמע מכך - בזה אין הוא שותף כלל,ומחוצה לו.

בשנתיים האחרונות כל יום שלנו אם כבר אנחנו מתראים או מדברים זה ויכוחים בטלפון. אין לנו שפה משותפת, בעלי חושב שהוא הרבה יותר מפוכס וחכם ממני למרות שאני שוללת דיעה זו מכל וכל,

אני ממש מיואשת, גם חיי המין שלנו כבר לא כמו שהיו פעם. אני מרגישה דחויה ומושפלת, הוא מכנה אותי בכל מיני כינויים שמשפילים אותי באמצע הסקס. והוא טוען שזה כבוד בשבילי, בפעמים שזה קורה אני מעדיפה לקבור את עצמי, אני מתביישת ומעדיפה שלא לקיים יחסי מין איתו בכלל.
מעולם לא עלה בדעתי לבגוד בו, ואינני מעוניינת, הייתי רוצה ושואפת לזוגיות אחרת, ניסיתי בכל מיני דרכים אבל האיש שלי הוכיח לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהוא הגבר ועל פיו יישק כל דבר. זה הגיע כבר למצב שאם אני מבקשת ממנו להתנצל על משפט שפגע בי הוא מסתגר בתוך עצמו, ומראה לי פנים זעופות, כועס ואינו מעוניין לשוחח, לא מרים טלפונים, לא מתייחס להודעות אס אמ אס, פשוט מתעלם לחלוטין,
האמת שעד עכשיו לא רציתי לפרק את המשפחה, ובעלי חושב שאם אין לי משפחה תומכת לא אעשה זאת, אבל הוא טועה ובגדול. אני לא חושבת שאני צריכה לבזבז את החיים שלי בזמן שהוא מפלרטט ומתענג בכל מיני מקומות שאחר כך הוא מספר לי עליהם בלי בושה הוא יודע שלא אעיז להעיר לו, למה זה צריך להימשך?
האם עלי לעשות מעשה ולפרק את החיים שלנו? יש לי 5 ילדים, הקטן בן חצי שנה. ואני לא חוששת שלא אסתדר, אינני יודעת אם יש בי את הכח לפתוח פרק ב'. למרות שעד היום לא חשבתי על זה בכלל. אני חושבת שהגיע הזמן לשים קץ להיות שק החבטות של גבר שמתעלל בי נפשית קשות,

והשאלה שאני שואלת אתכם,, האם כדאי?? אחרי שאעשה מעשה כזה בטוחני שלא אחזור אליו, אני רק צריכה את האומץ. האם אוכל לפתוח פרק ב' בחיי, אני רק בת 34, עוד החיים לפני, והייתי רוצה זוגיות מושלמת עם גבר אוהב מפנק ומכבד, ויש לי המון לתת.......

אנא עיצה?!