המשך-מבולבלת

מיכל היקרה, זרעת במכתבים שלך מספיק "רמזים" וסימנים שזה לא הגבר המתאים לך.
את מעידה על עצמך שאת רוצה כבר להתחתן (ואני מרשה לעצמי להוסיף בשמך את הביטוי - "ויהי מה"...). כלומר את בלחץ שמא לא תמצאי מישהו יותר טוב, ואין לך כוח לסצנת הדייטים. האם בגלל זה נכון לעשות את הצעד הזה ולחבור לבן זוג שאינך נמשכת אליו, אין לך פרפרים, ותכנית החיים שלו לא מתאימה לשלך???!!!
קחי עצמך בידיים, ורתמי את עצמך למשימה החשובה כל כך של מציאת בן זוג מתאים. אז מה אם צריך להשקיע בחיפושים?
יש לי הרגשה שכאשר מחפשים דירה או מכונית או דיל טוב של חופשה בחו"ל - אנחנו מוכנים לעשות מאמץ רב יותר ומקיף יותר בחיפושנו אחר המוצר הטוב ביותר איתו נהיה שלמים - יותר מאשר נכונותנו להשקיע בחיפוש בן זוג!
ההגיון אומר שכדי למצוא מישהו שתימשכי אליו ארוטית לטווח ארוך, שתהיה איתו תקשורת מילולית וגופנית טובה, שהתכניות שלכם לחיים יתאימו, שתכונות האופי שלו ייראו לך, שמראהו החיצוני ימצא חן בעינייך - צ ר י ך ל ח פ ש !!! אחרת תמצאי את עצמך עם ילד או שניים, בגלל האינרציה, גרושה -ואז יותר קשה למצוא, ותסתבכי עם גבר גרוש שגם לו יש ילדים...
צריך לדעת מתי זה לא מתאים להמשיך ולאזור אומץ להגיד לעצמך - זה לא זה.
אני מציעה לא להסתנוור אם במקרה הוא יספיק להציע לך נישואין לפני שאת חותכת, ופתאום מרוב הקלה ושמחה את תשכחי את כל הבעיות ותגידי לו כן...
מה את אומרת?

ראשית תודה רבה על התשובה הכנה.
אני חייבת לחדד עובדה שאני מאוד אוהבת אותו ויש רגעים שאני מאוהבת בו עד הראש ואני מרגישה מאושרת ביותר .אני יודעת שאין דבר כזה קשר מושלם ולכן אני יודעת שאי אפשר לחיות עם פרפרים כל החיים.
בראייה הכי אוביקטיבית הוא גבר מדהים נאמן אוהב וכל בחורה אחרת תהיה מאושרת.
השאלה שלי האם התחושות שלי הם בעלות משמעויות או שזה בסדר שאני מרגישה לפעמים אבודה?
אני חייבת לציין שהייתי בטיפול פסכולוגי שנה עקב טראומה בעבר ובעזרת הטיפול המדהים של הפסיכולוגית שלי וכוח הרצון שלי עברתי את זה.היא תמיד אמרה לי כשאני מרגישה טוב במצב אני נוטה להסתכל על הצד השלילי ואני צריכה לתת לעצמי להנות ולא לשקוע בדאגות ובמחשבות מה יהיה כי זה סתם הורס!!!!
אני עדיין מבולבלת כי אני לא רואה את עצמי נפרדת ממנו כי אני אוהבת אותו מאוד!!!!
בבקשה תעזרי לי למצוא שקט לבלבול...
תודה רבה מקרב לב
מיכל