מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- האם להמשיך ?קרן אור14/01/2010
אנכנו ביחד 8 שנים , נשואים 4 , חולקים ילדה בת שנה . בעלי הוא אדם טוב אך הדרך הטובה ביותר להגדיר אותו היא "ילד" . כל חייו מתנהלים על פי עקרון המינימום - תמיד עושה את המינימום על מנת "לעבור " את המכשול - בכל דבר בחייו . בין אם זה ברמת ההשכלה למרות שהוא בעל תואר שלישי הוא תמיד עשה את המינימום על מנת לקבל את התואר יותר מכך של מטלותיו נעשו בעזרת אחרים - חברים ומנחה שלו . לאחר סיום לימודיו התקשה במציאת עבודה משום שהיה בטוח שעל המעסיקים "לרדוף" אחריו . לפני כל ראיון היה מצהיר "אני מקווה שלא יקבלו אותי , כך אועל להשאר בבית לשחק מחשב " בחצי חיוך . בפועל זו בדיוק האמת - ב- 3 השנים האחרונות הוא בילה מול משחב 15 שעות ביום - במשחקי מחשב . גם לאחר לידת ביתינו לא היה ניתן להשאיר איתו את הילדה בגלל "מחויבות " קודמת שלו למשחק.כחלק מזה הוא אינו קם מהמחשב לילדה במידה והיא מתאוררת בלילה בטענה שהוא לא יכול לעזוב את המשחק ובמידה ואני רוצה "לפנק"אותה אני צריכה לקום בשבילה . אינני זוכרת את הפעם האחרונה שהלכנו לישון ביחד .
בכל מה שקשור בהתנהלות בבית - החל מתחזוקת הבית וכלה בנטילת אחריות כלכלית הוא אינו מערב ליצירת שיפור - כלומר מבחינתו אין צורך לעשות דבר . הוא לא חושב שיש צורך לנקות את הבית ולכן במידה ואני מעוניינת שהבית יהיה נקי זו היא אחריותי. הוא אינו חושב שיש צורך לנהל את החשבון משום שהחשבון יכול להתנהל ללא מעורבותו וכאן לי אסור להתערב ולהגביל את הוצאותינו. כל מה שהוא רוצה ש"יעזבו אותו בשקט" ויתנו לו להמשיך לשחק במחשב.
אני מרגישה שכל האחריות וכל הנטל נופל עלי ובכל פעם שאני מנסה לפנות ולדבר איתו העניין מוביל לתוכחות . היום אני עובדת במשרה מלאה ולומדת לתואר שני ומטפלת כמעט לבד בביתי . בכל פעם שאני מעלה את זה בפניו הוא טוען שאני "משחקת אותה קדוש מעונה" ושאני צריכה לתמוך בו ולא להתלונן כל הזמן .
איני יודעת באילו מילים להשתמש על מנת לגרום לו להבין שאני צריכה שותף ולא עוד ילד לטפל בו , שגם אני צריכה קצת תמיכה והבנה .
ניסיתי לעשות רשימת מטלות - הוא טוען שאני מתנהגת כמו אמא שלו .
ניסיתי לפתוח את עיניו לדברי הסובבים אותו עליו - אף אחד מהשותפים שלו באקדמיה אינו וכן לעבוד איתו בגלל ניסיון העבר ( פרוייקטים שנפגעו כי בעלי לא עמד במשימותיו שדחה ודחה ולבסוף התחמק מהם ). הוא טוען שאני סתם מתערבת בנושאים שלא קשורים אלי .
אינני יודעת האם זה לגיטימי לבקש שותפות ? האם אני באמת מגזימה ?
רק רציתי לשמוע את דעתכן .
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר את צודקת בהחלט,
בני - ילד טוב14/01/2010רק שא"א לחרוץ את גורלו מבלי לשמוע את הצד שלו לעניין,
בעיקרון את מתומדדת עם בעיה שכיחה אלא שאצלך זה קיצוני במיוחד,
האם אפשר לצאת מהמצב ?
כן !
או שתלכי ללמוד תקשורת עם לקויי למידה-בעלך מתנהג כמו אחד כזה,
או שתלכי לייעוץ זוגי שייתנו לך כלים איך להפוך את הקערה על פיה בלי הרבה בלגנים,
אני מאחל לך הצלחה בכל דרך,
לא את לא מגזימה---
לילה טוב* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמסכימה עם בני ילד טוב,
עדי בדיחי17/01/2010וגם-
אל תתנצלי ואל תרגישי אשמה על כך שאת זקוקה לשותף אמיתי. ממה שכתבת עלתה תמונה מעט עכורה של האחריות שלו (מושג שחייבים להפנים אותו כשמגיע ילד), על המוכנות שלו לתפוס את הדברים בשתי ידיים. ממה שכתבת גם נשמע לי שזה דפוס ישן, שמגיע כפי שציינת עם מטלות של תואר, עבודה ועוד. אמא שלו כנראה לא פעם שיקפה לו את הדברים ולכן הוא אומר לך שאת מתנהגת כמוה..
אני מציעה שתשבי איתו לשיחה והבהירי לו את חוסר היכולת שלך להתמודד עם המצב כמו שהוא, את התחושות שלך; ההתנערות מאחריות, החוסר בביחד שלכם כזוג, התסכול המתמשך בלעשות הרבה הרבה לבד, המחשב כבריחה מאחריות ועוד. התחילי בייעוץ זוגי, לעצמך, באמת כמו שבני אמר- לרכוש כלים איך להתמודד עם המצב בצורה האדפטיבית ביותר, ולאחר מכן הזמיני אותו להצטרף, מתוך כוונה לנסות לשפר את המצב, מה שחשוב- הסבירי לו בחד משמעיות איפה הצרכים שלך, איפה את עומדת, מה את זקוקה בקשר הזה, במשפחה, אל תהססי להאיר את המקום שלך, כי הוא היה לי מעט חסר בהודעתך. ואני בטוחה שיש לך מקום כזה, שאת רוצה לבנות בו את עצמך, עם עזרה של מי שהתחתן איתך- ולו כדי להיות שם איתך. ולבנות איתך. לכן תחושת הלבד שלך רק מעצימה את הפער בין - מה מטרת הזוגיות הזאת- לבין מה שקורה בפועל. ועל זה כדאי לשים את הדגש בשיחה מולו. להתנהגויות מהסוג הזה יש השלכות, ועד שאת לא מסבירה אותך, ייתכן וימשיך בהתנהגותו הנוחה והכיפית.. (עבורו).
בהצלחה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

