מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- האם זה הוגןנטע21/01/2010
שלום לכם!
בעלי מאוד אוהב את החופש שלו כלשונו, יש לנו שלושה ילדים בגילאים שונים ומיותר לציין שעומס החיים הוא כבד מאוד מאחר ולי יש עסק עצמאי ומאוד תובעני. בכל שנה מזדמנת לו נסיעה עם חבר לכמה ימים, אני לא אוהבת את הרעיון, כי חסרונו מקשה עלי את היומיום שממילא עמוס וקשה, אבל קשה לי למנוע ממנו את זה ואם ההבנה הזו לא מגיעה ממנו, אני חסרת אונים, זה מילא, הוא הולך כל יום שישי לשחק כדורגל בשעות הכי קשות, של ההכנות לשבת וכד', גם זה מילא, וכאן נכנס חוסר ההגינות, בשעות הערב כאשר הכל נרגע אני אוהבת לשחק במשחק מחשב מסוים ברשת חברתית, בעיני בעלי זה ממש לא מוצא חן בטענה שאני צריכה בשעות אלה לשבת עם הילדים המתבגרים שלי, להיות איתם ולשוחח איתם, (הם אוהבים לראות טלנובלות, סדרות, ריאליטי וכד' - אני מיותרת להם בשעות הללו, מה עוד, שאני נמצאת איתם בצהרים כאשר הם חוזרים מבית הספר.).
לא מצליחה להבהיר לו עד כמה זה לא הוגן לשלול ממני את החופש שלי, אחרי יום עבודה כל כך מתיש וקשה...
מה עושים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פשרות בזוגיות - עד כמה ?
בני - ילד טוב21/01/2010יעל יקרה,
דומה שהפערים ביניכם גדולים בתפישת החיים והזוגיות, באמונה, במנטליות. יש ביניכם המון חילוקי דעות כמעט על כל דבר. אילו רק היו פה ושם חילוקי דעות ולא "שני קצוות" כהגדרתך, ניתן היה לגשר ולמצוא פשרות ופתרונות. אבל השאלה מהו הגבול ואם ניתן לגשר על הפערים. את ידידותית מאוד וחופשיה ואילו הוא קנאי ורכושני באופן קיצוני. את זקוקה ליחסי ידידות נוספים ולא יכולה להסתפק באיש אחד בלבד בחייך. ואילו יחסייך עם בני המין השני מאיימים עליו, הוא מנסה לכפות עצמו וממש לשנות אותך ולנכס אותך לעצמו בלבד. זה לא יעבוד לטווח ארוך. תמיד תחששי לנהוג בטבעיות ולא יהיה לך החופש להיות מי שאת, יגבר הגעגוע לחופש שלך, צורך לצאת מהכבלים וצורך לחזור לטבעי שלך. נסי לשוחח איתו באופן גלוי ולהעמיד את השוני והשאלות בברור ותראי לאן זה מוביל.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשלמה עם עצמך
דורית כהן24/01/2010נטע יקרה,
אני חושבת על פי תיאורך שמשהו קצת תקוע ביחסיכם: בעלך יודע ומצליח לקחת לעצמו את החופש שהוא זקוק לו, על פי התנאים המתאימים לו, ואת מיישרת עם זה קו ומאפשרת לו - יש להניח ללא תלונות מצידך (ואם אני צודקת ש\זה ללאתלונות צמצידך - אז כל הכבוד לך!)
מצד שני את מרגישה לא נוח מולו לקחת לעצמך את הרגעים שעושים לך טוב וגורמים לך להרגיש קצת חופש ונינוחות. הוא שיפוטי כלפייך ואת סופגת את השיפוטיות שלו ונותנת לה לחלחל פנימה ולקלקל לך.
אני מסכימה שזה היה הרבה יותר כיף אילו הוא היה מפרגן לך על הבחירה שלך במקום להיות שיפוטי. אבל: אם את מרגישה שלמה עם מה שאת רוצה לעשות (כמו שהסברת - הילדים עסוקים בצפיה בתכניות האהובות עליהם, ואת כן יושבת איתם בשעות אחרות בכל מקרה) - אפשרי לעצמך להיות "בעלת הבית" של עצמך, כלומר - בחרת בחירה מסויימת - עימדי מאחוריה! את לא צריכה להסביר את עצמך ולהתנצל מולו אם את שלמה עם עצמך.
לא יזיק לכם לעשות איזה מהפך בתקשורת בעזרת קצת ייעוץ זוגי קצר מועד שיפתח כמה ערוצים שתקועים ביניכם, שהתקבעו להם ואינם בריאים. זה לא דחוף אבל שווה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני אגיד לך מה עושים....
אורית25/01/2010אני מאוד מבינה אותך ואת צודקת בהחלט שבעלך צריך לקחת חלק בעזרה בבית ולתת לך
גם את החופש המגיע לך.
יחד עם זאת, שום דבר בזוגיות לא תפתרי דרך האשמות, כעס ובקורת,
לכן, קחי אותו לבית קפה רומנטי או סתם טיול לאורך חוף הים ותדברי מלב אל לב-
קודם כל תפרטי לו את הדברים שבו את מעריכה ואוהבת אצלו(אולי שכחת כבר או שאת רואה אותם אולי כמובנים מאליהם, אבל כדאי לך לרענן כל פרט בזכרונך,מניסיון זה עוזר מאוד ...)
אחרי כן תסבירי לו כמה חשוב שיהיה ביניכם גם שיתוף פעולה ועד כמה זה יגרום לך להעריך אותו יותר....
בקיצור, הבסיס להתפתחות טובה של היחסים ביניכם הוא פתיחות בשיחות,כנות,הכרת תודה וגיבוש
אסטרטגיות חדשות להמשך ההתנהלות ביניכם כשותפים בבית בכלל וכזוג בפרט...
בהצלחה רבה! אורית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

