התדרדרות בחיי הנישואין לאחר פוריות.

שלום רב,

זו הפעם הראשונה שאני פונה לפורום בנושא, לכן קשה לי לדעת מהיכן להתחיל.
אני ובעלי נשואים למעלה משנתיים וחצי ויש לנו ילדה מדהימה בת שנתיים.

לפני כשנה התחלתי בטיפולי פוריות אשר החלו בהזרעות אשר לא צלחו הטיפול היה כרוך בהורמונים וזריקות יום יומיות לתוך הבטן.

לאחר שההזרעות לא צלחו התברר כי אנחנו צריכים ללכת על טיפולי I.V.F , וכך עשינו, לאחר טיפול השגנו הריון ואני הכי מאושרת שבעולם.

הבעיה הינה שמאז שהתחלתי את טיפולי ההזרעה וההפריה מצבי הרוח שלי היו נתונים לשינויים אשר השפיעו רבות על מערכת היחסים עם בעלי.

בכל מריבה רציתי להתגרש ולא דיברתי לבעלי בצורה יפה, אציין כי הדבר לא קרה מידי יום וגם לא מידי שבוע אך כאשר היו מריבות הדברים יצאו מכלל פרופוציה ושליטה.

ההורמונים יחד אם הצפיה והאכזבות בכל פעם מחדש הובילו אותי למצב הנתון, אשר לצערי בעלי אינו מבין ואינו מוכן להבין אותו.

כיום הגענו למצב בו אנו עומדים בפני שוקת שבורה, אני מרגישה שאני בהריון הזה לבד אין לי תמיכה או הבנה או חיזוקים כלל מצד בעלי, הדבר מפריע לי מאוד ובעלי אינו מבין על מה אני מדברת בכלל.

אני מרגישה כאילו שאני משכירה דירה עם אדם זר שאומר לי בקושי שלום או בוקר טוב, ובזה נסתיימה השיחה ביננו.

טענתו העיקרית הינה שאני הובלתי למצב הזה ולכן הוא מתנהג כך, אציין כי בעלי אדם רגיש מאוד וקיצוני מאוד. הוא יכול להיות אדם מדהים ונפלא ומצד שני להתעלם ממני לחלוטין.
כיום אין ביננו תקשורת או מגע כלל.

פנינו ליועצת נישואין ולאחר כ - 10 פגישות אני לא מרגישה כלל בשינוי.

אני מיואשת ומרגישה שאיני יכולה להכיל יותר את המערכת הזוגית בצורתה כיום, אני בהריום ורוצה תמיכה והבנה מבעלי.

כל הדברים שיכלו להאמר כבר אמרתי אבל נראה לי שדבר לא ישתנה.

אשמח מאוד לשמוע את הצעתך בעניין, כי אפסו כוחותיי.

תודה מקרב לב.