איפה עובר הגבול?

הי. את מעלה סוגיה מאוד מעניינת ופחות שכיחה פה בפורום. חשבתי הרבה על מה שכתבת, ואני רוצה לתת לך כמה נקודות למחשבה, אפילו אם זאת תשובה חלקית..

קודם כל- נכון עשית שחיפשת עבודה. לקחת אחריות לא רק על שלום בית אלא גם על הילדה, העתיד שלה והמצב הכלכלי. ידוע שמצב כלכלי קשה יכול להביא להרבה קשיים בזוגיות, נוספים על אלו שכבר יש, ובכך לפחות מנעת את זה וזה מצוין.

שנית, העבודה הראשונה נראתה גם לי אטרקטיבית יותר, שכן את יכולה כך לשמור על לקוחותייך וגם לקבל הכנסה יפה.

אם כי, הרגשתי שעם או בלי קשר לעבודה הזאת, בעוד פרמטרים את מעלה עם עצמך את הסוגיה- עד איפה בעלי מחליט עבורי. פה יש כבר אלמנט של עצמאות שלך, וזה חופף או משיק לעובדה שהוא תמך ופירנס אותך במשך X זמן. ההרגשה שאת כביכול "חייבת" לו קצת כאבה לי. למה? כי אתם זוג, הילדה היא פרי של שניכם וכך גם הזוגיות והמצב בבית- פרי של שניכם. מי נותן יותר מי נותן פחות. הוא אולי "חייב" לך על גידול הילדה, לא? את הולכת איתה לרופא ואת רוב הזמן מטפלת בה, אולי הוא "חייב" לך איזה תגמול? אני לא רואה זאת כך. אני חושבת שכל אחד מביא את משכורתו שלו, לכל אחד יש את התפקידים המוגדרים שלו, וכך זה צריך להימשך. אין דבר כזה תיקו תיקו. כל אחד נותן את חלקו וביחד זה שלם.

זכרי שאפרופו תפקידים וג'נדר (מין-גבר או אשה) - יש פה עיניין אחר. אמת שאנחנו חברה מודרנית, אבל עדיין, רוב בתי האב מתנהלים כאשר הגבר הוא המפרנס והאשה היא יותר אחראית על תפקוד הבית, כולל מה שכולל לצד עבודתה. יתכן מאוד- והוא יכל לעשות את הפשרה הזאת כי "זה מה שמקובל וזה מה שמצפים ממני- לפרנס" ועשה זאת, בלי הרבה חשק- אבל הקריב.

לא בטוח שאם את תעשי את אותו צעד גם את תחושי שזה הנכון לעשות כרגע. ייתכן ותחושי פיספוס אמיתי. לא היה לי ברור האם הוא באמת מחליט בשבילך, או שאת חשה כך בגלל "להחזיר טובה" כלפיו. זכרי שקשר שמנוהל כך הוא לא בריא. אני מנסה לחשוב כמה טובות אני חייבת לבעלי ו.. עדיף לי להפסיק לחשוב על זה. :)אבל עם זאת אני יודעת שהתמיכה שלי והחלקים שאני ממאלה בבית הם חיוניים אף הם.

בשורה התחתונה- זוגיות היא נתינה, הענקה, ויכולת של בן הזוג לראות מה עושה טוב למי שנמצא איתו וחי איתו. הרי סביר להניח שהוא מעדיף אותך שמחה ומסופקת בסוף יום ולא מתוסכלת מעבודה שלא מתאימה. אם ליבך רוצה בעבודה מסוימת, שבי איתו, הסבירי לו למה וכמה זה יעשה לך טוב, חשבו את הסכום שאתם מביאים יחד (וזה הזמן לאחד חשבונות אם הם מופרדים, כי זה גם נותן תחושה של תחרות), ובדקו האם באמת המשכורת יכולה להחזיק אתכם. אתם יחד בכל זה, והאמיני שאם הוא אוהב אותך ורוצה בטובתך, הוא יוכל להבין גם את הדרך שלך.

בהצלחה רבה