נישואים מתפרקים

כואב לקרוא את מה שאת עוברת. לא כתבת כמה זמן אתם כבר בנתק. אבל הדבר היחיד שאפשר לעשות כרגע, לדעתי, הוא פשוט לתת לזה עוד קצת זמן. ועד כמה שזה קשה- לא לנדנד ולא להתקשר, אלא לתת לו להרגיש בחסרונך, להתגעגע ולהיזכר בימים הטובים, ואולי גם להבין את המסר שלגור עם ההורים הוא פיתרון מאוד לא טוב הרבה פעמים.

ייתכן והוא לא יגיע למסקנה הזאת, ייתכן וכן. אבל בשביל לתת לו לחשוב על הקשר ללא הפרעות, חשוב שתיתני לו את הספייס והשקט הנפשי- וחכי מעט עם יצירת קשר מחודשת. מובן שאת חוששת לגורל הקשר, אבל זכרי שתמיד טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. עוד אין ילדים ועוד אין חיים של שנים יחד. רק כשגרים עם האדם אנחנו יודעים מיהו באמת. ועכשיו, בשעת לחץ, ככה הוא פועל.

בינתיים הזמן הזה יאפשר גם לך לחשוב איפה את מתגמשת ואיפה לא. אם שניכם עובדים- חשוב למצוא אפילו דירת חדר ולגור יחד מחוץ ורחוק מבית ההורים. רק ככה אפשר לפתח עצמאות ואחריות, זוגיות בריאה שהיא רק שלכם ללא נספחים.

תני לזה זמן, תני לדברים לשקוע, ויש סיכוי סביר שהוא יבין מה הוא מפסיד.. וינסה לבוא לקראתך. היי סבלנית.

בהצלחה רבה