"זה לא פייר!!"

הקול הפנימי הזה או הילדה שבתוכך כפי שאת קוראת לה הוא משהו עמוק שמושרש בתוכך. זוהי מחשבה או אמונה שלך שהדברים בחייך צריכים להיות כפי שאת רוצה. כפי שנוח לך או כפי שתיכננת שיהיו. וכשזה לא קורה את צועקת מבפנים שזה לא פייר.
מה לעשות? החיים מזמנים לנו מכשולים ומשברים שאנחנו לא באמת רוצים או מתכננים..
השאלה החא מה אנחנו עושים איתם. האם אנחנו פועלים בכיוון של התמודדות איתם במטרה לעבור אותם ולצאת מהם ( כי זה מה שעושים אנשים בוגרים )או שאנחנו נתקעים על ה" לא פייר" (כי זה מה שעושים ילדים...)?
קחי אחריות על חייך. תתמודדי ביחד עם בן זוגך בצורה בוגרת וביחד תצאו מהמצב שנקלעתם אליו.

נועה היקרה, ראשית המון תודה על הפוסט המיוחד שכתבת לנו!
הדרך היחידה שאני מכירה שיכולה לעזור היא הדרך הבודהיסטית דווקא. כלומר לא להילחם, לא לנסות להשתיק את הילדה הקטנה, אלא להקשיב לה ולתת לה לרשות להיות בדיוק כמו שאת מקשיבה לקול הנשי היותר בוגר. שני אלו הינם חלקים ממך, וככל שתנסי לדכא את הילדה הקטנה הזאת - היא תרים יותר את הראש.
עושה לי רושם שיש בך את יכולת ההתבוננות הזאת במיוחדת הזאת מעצם העובדה שיכולת לתאר את החלקים הללו בתוכך בצורה כל כך ברורה וייחודית.
בנוסף להתבוננות ולקבלה, יש משל בודהיסטי שיכול להתאים למה שעובר עליכם עכשו, ולכל מי שקורה לו משהו רע בלתי צפוי:
קוראים לו "משל שלושת החיצים". אני מאוד אוהבת אותו. אגיד לך אותו במילים שלי: איש אחד ישב בחברת חבריו הטובים ופתאום נורה בו חץ מרחוק. חבריו הטובים רצו לטפל בו אבל הוא הרחיק אותם ושקע בטרוניות ובכעס רב על מר גורלו: למה אני?! מה עשיתי שזה קרה דווקא לי?! תביאו לי את האדם שעשה זאת! וכהנה וכהנה תלונות ומחשבות רעות, שלא איפשרו לו להתפנות ולטפל בפצע מן החץ הראשון. על הסיפור הזה אומרים שהחץ הראשון היה אמיתי, (דברים רעים קורים). את החץ השני הוא ירה כבר לעצמו - עם כל הייסורים הנפשיים שייסר את עצמו בעקבות מה שקרה. החץ השלישי? תחשבי מה יקרה ליחסים שלו עם חבריו הטובים ככל שהוא ימשיך להרחיק אותם ולשקוע במחשבות השליליות שלו?
מקווה שנתתי לך קצת חומר למחשבה. בהצלחה רבה, אשמח לשמוע ממך עוד.