יהיה בסדר?

שלום,
קצת מוזר לי לכתוב בפורום,אבל באמת אני מרגישה שאני צריכה לפרוק מעלי כאב ומחשבות.
אני בת 28 נשואה 4 שנים אמא לשני ילדים מקסימים שלוש,ושנה. אני מרגישה ריקנות זה בא והולך כל הזמן,אני מרגישה שכל היום אני עובדת מנקה מבשלת מטפלת מקלחת עושה קניות , לא נחה לרגע. בעלי קשה לי להגדיר אותו הוא אבא מקסים אהוב על כולם , הוא גבר שעוזר במטלות הבית אבל בכל מה שקשור אלי הכל ב???????????????
אנחנו שוכבים פעם בחודש, הוא כמעט אף פעם לא אומר לי שהוא אוהב אותי, מפרגן,מלטף, סתם נוגע בי.
לפחות פעם בחודש אפילו פעמיים הוא יוצא עם חברים לבלות (כמובן שאני לא מצטרפת הוא טוען שזו יציאת גברים והוא לא מוכן לצרף אותי, אבל גם לצאת לבד אני והוא הוא אף פעם לא יוזם הוא תמיד אומר שהוא רצה ולא יצא..... הוא טוען שהוא מאוד אוהב אותי, והוא כן מקנא לי פעמים , הוא לא מקבל את זה שאני יוצאת מהבית לשום מקום (כמובן שהוא לא מודה בזה ) לאחרונה נוצרו בעיות עם הילד בגן (איבחונים וכ'ו אני במצב נפשי קשה מאוד הפכתי להיות בנאדם רגיש פגיע עצוב וממורמר (ההפך משהייתי ) בוכה המון, יש לי לחצים בראש מלחץ ומחשבות
ובגלל שבעלי לא מפרגן לא מתקרב אני דועכת יותר ויותר
לאחרונה אני הרבה חושבת על גירושים (מאוד מפחיד) 2 ילדים לא קל ולא פשוט
מצד שני רוב הזמן אני לא מאושרת, כל נסיון לדבר איתו להסביר לו, ללא הצלחה (אני לא מאמינה שהוא בוגד בי לפחות לא עד עכשיו) אני בחורה שנראית טוב , למרות שרק לאחרונה הביטחון העצמאי שלי מתחיל לחזור אלי אחרי הלידות העלייה במשקל והרביצה בבית כל הזמן. מה אני מרגישה אליו אני כבר לא יודעת רוב הזמן כלום, הוא רק מעצבן אותי אולי כי אני כועסת ? ריקה? כואבת?
הוא פשוט לא רואה שאני כל ערב בשעה8 במיטה, או מול המחשב (אלו הבריחות שלי מהמציאות) באמת אני רק בת 28 למה גם לי לא מגיע טובבבבבבבבבב
המצב הכללי לא תורם כל הזמן מחודש לחודש מלחמות על כסף ,איך לשלם מאיפה לארגן
אין לי עזרה עם הילדים מצד המשפחה שלו בשום מובן והמשפחה שלי גרה מחוץ לעיר.
לא יודעת מה לעשות אני בחורה לא אמיצה, מפחדת משינויים, וכמובן רוצה או לפחות לנסות להציל את הנישואין
אשמח לקבל עצה, תגובות
תודה מראש (סורי על הבכיינות יתר)