שלוש שנים ביחד ומשבר

ולדימיר, חג שמח!
קיימת באמת האפשרות שיש הבדל ברגשותיכם, ואתה עדיין מאוהב, ואילו אצלה הריגוש התמעט, והשאלה היא אם היא אוהבת אותך ויכולה לראות בך בן זוג לטווח ארוך, או שהיא לא תדע מנוח עד שלא תחווה רגש חזק יותר, מובהק יותר, והשאלה היא אם זה יהיה איתך או עם מישהו אחר. אינני יודעת באיזה גילאים אתם, האם אתם שוקלים נישואין, עד כמה היו לכם יחסים קודמים משמעותיים. קורה שיחסים מתקררים, ואחד מבני הזוג עובר הלאה. אני חושבת שרצוי לברר זאת בשיחה רצינית, ואפשר גם להיעזר בייעוץ חד פעמי, לא מתמשך. למרות שזה אולי נשמע מוזר, פונים לייעוץ הרבה זוגות צעירים, לא נשואים, שכואב להם לוותר על מה שיש להם, ויחד עם זאת אחד מהם אינו בטוח בבחירתו, והם מרגישים צורך בעזרה מקצועית כדי להיות יותר שלמים עם הבחירה לכאן או לכאן.

תודה על תשובתך.
אני בן 25 הראשון שלה, בעל נסיון ענק בזוגיות. והיא 18.
חשבתי שאני "זקן" בשבילה, היא אומרת - לא

ולדימיר יקר, דווקא בגלל שהיא איננה מנוסה, והיא כל כך צעירה, מאוד יתכן שאין לה אומץ, ואולי היא רגילה שאתה "המנהיג", אתה זה שיודע את התשובות לכל השאלות. לפעמים יש משהו מאוד נוח בלהמשיך מערכת יחסים, כי היא נותנת בטחון, אוהבים אותך, יש יציאות, בילויים, (מכונית? רשיון?), ואם לא קורה משהו דראסטי - לא מפסיקים. בוא נצא מתוך ההנחה שאצלה כבר אין אותה אהבה שהיית רוצה שתהיה כלפיך. האם זה מה שאתה מאחל לה? שתמשיך להיות עם החבר שלה מתוך ההמשכיות הזאת? האם זה מה שאתה מאחל לעצמך?
אולי צריך להרפות, להפסיק, לקחת פסק זמן ולראות איך כל אחד מכם מרגיש. עד כמה היחסים חשובים לכל אחד מכם. קצת כמו שאמא ציפור דוחפת את הגוזל החוצה מן הקן כדי שיתחיל לעוף בכוחות עצמו. שתתעופף קצת, תטעם את העולם, ותראו...אם האהבה חזקה, ואתם מתאימים כזוג - האהבה תנצח.

תדה רבה לכולם!
אני בעל הרכב (לא עגלה).
שנינו סטודנטים, לומדים ביחד, עוזרים אחד לשני ככול האפשר, מטיילים, מבלים.
אני שומר "דיסטנץ", כדי לתת לה "להתקרר". אבל אני גבר, עם דרישות של גבר (אהבה וטבע לוקחים את שלהם). ברגעיים אלו אני מרגיש את המרחק ביננו