משפחה חונקת

מה שאת מתארת באמת מדבר על מצב שקשה מאוד להסתדר איתו ויותר מזה קשה מאוד להתעלם ממנו.

שאלת איך אפשר להתרחק מבלי לפגוע במי שאת אוהבת- אני חושבת שאת ניסית זאת לפני שנה, כשהחלטת להוריד פרופיל כלשונך.

כצפוי זה לא ממש עבד, כי לא יעזור הרבה- את עדיין הכלה, הגיסה, אמא של הנכדים וכו', ואת תמיד תישארי באיזור ותמיד תהיה אינטראקציה עם משפחתו של בעלך, באירועים, בחגים, בימי הולדת וכו'. חסר לי משתנה במשוואה הזאת והוא בעלך. איפה הוא בכל הסיפור פה, ואיך הוא רואה אותך וחווה אותך, ומציג אותך- מול כל השאר. איך למשל הוא מגיב כשבאים אליו בתלונות אלייך. (גם שתיקה פרושה תגובה אגב).

אני חושבת שלהרגשה שלך היה עוזר אם היה לך גב יותר חזק מהכיוון שלו. ראי, להתרחק ניסית, וזה קשה, כי סה"כ יש לך ילדים והם למעשה הנכדים שלהם, והמשפחה שאת לא מסתדרת איתן והפוך- היא משפחתו של בעלך. כך או כך מישהו ייפגע.

נשמע שגם לך טוב ונוח שיהיו יחסים קורקטיים. אני חושבת שמי שצריך לנהל פה איזשהו מו"מ בין הצדדים הוא הגורם המתווך והוא בעלך. אם חשוב לו הקשר בינך לבין משפחתו, ואם הוא מרגיש כמה זה פוגע בזוגיות מחד ובקשר עם ההורים מאידך - חשוב שיזמן את הצדדים לפגישה, בה תסכימו על מינימום של כבוד הדדי, על גבולות וקורקטיות (למשל- לא לבוא ולהגיד לו "איה ככה ואיה ככה"- היא אשתי וזה מה יש).. ואם לידם, כשאת שומעת את זה, הוא יגיד "איה היא אשתי. זה מה שבחרתי. איתה טוב לי. אותה אני אוהב"- יתכן מאוד וזה יוריד אותם מהעץ. לפעמים אנחנו פשוט רוצים להרגיש חשובים ומוערכים בפני היקרים לנו. ואם תהיה לך יותר תמיכה ממנו- הרי שאת תרגישי מחוזקת יותר.

בכללי, אני חושבת שאם את מגיעה לבעלך עם רצון לשיחה משותפת איתם, שהוא ינהל אותה- את שמה אצלכם את הכוח, ואת מראה לו במפורש כמה חשוב לך וכמה את מכבדת אותם (מה שיישאר עכשיו לבדוק הוא האם הם מעוניינים ומכבדים אף הם) - וזה כנראה ישקף לו את המצב טוב יותר. כדי לשמור על הזוגיות שלך ועל שלום הבית- עשי מעשה, יזמי פגישה, עשי את המקסימום להביא את מערכת היחסים למצב של כבוד ויחס שווה, ובכך עשית את שלך. כאן את נמצאת בצד שמנסה לפייס ולקרב, ולא בצד המתרחק והשליל. אני משוכנעת שזה יזיז משהו לטובה בקשרים ביניכם.

בהצלחה רבה