בעיה

את בהחלט צודקת- בסוף מה שתחליטי יקרה עבורך.

את מתארת באמצ מצב שכיח בו קורה מה שלא חשבנו שיקרה- הידידות הטובה פהכה למשהו אחר, עם מתח מיני, עם ריבים, טיזינג, פתאום המערכת הזאת כבר לא אפלטונית כל כך.

ניכר שאת משוכנעת שאין טעם לנסות מערכת רומנטית עם הבחור. חשוב שתביני שידידות , כפי שהיתה- סביר להניח שלא תהיה כבר, כי בכל זאת גלשתם לתחום אחר. הסביבה רואה את המתח המיני ואת מה שמשודר החוצה, את לעומת זאת יודעת מה טוב לך ומרגישה שזה לא זה.

מה שבטוח שיש פה הוא המון מתח, משיכה, באמת כפי שקראת לזה- תאווה.. למשהו שמהווה מרכיב חשוב במערכת יחסים אמיתית אבל לא כולה. אני חושבת ששניכם מחפשים את המשהו האמיתי, ומה שיש לכם צמוד, נוח, זמין, קרוב- הוא הכי "ליד" ההגדרה הזאת. כפי שאמרת - עובדים יחד, צמודים, גרים בשכנות וכו'. כל עוד הקירבה הזאת קיימת- סביר להניח שהמתח ימשיך להיות גורם.

אני חושבת שאת צריכה לקבל החלטה, אם את מוכנה לקשר רציני (עם בחור אחר) - עשי צעד והתחילי לחפש מערכת רצינית, סביר להניח שהקשר עם הידיד יתגמד ויקבל משמעות אחרת עם הזמן.. כיוון שהקשר הרומנטי תפקידו "לכסות" על הצרכים , גם אלו שמתקיימים עם הידיד.
חשוב שתדקי גם אם יש לך בכל זאת עניין בידיד שלך, ובכל זאת- הפירגון, המחמאה, הריגוש- יש בזה משהו עבורך. בהחלט קיימים קשרים כאלה.. אגב המשפט "נשכב והכל יסתדר"- מראה בהחלט על הכוונות שלו במערכת הזאת, וקחי בחשבון גם את זה.

עיניין נוסף- שאלתך הסופית לא היתה ברורה לי. תארת את מערכת היחסים ולבסוף שאלת "מה עושים"... מה עושים עם מה? עם הבלבול? עם מערכת היחסים? האם לנתק או לא? נשמע שהקשר הזה כן מהווה עבורך משהו, בכל זאת, כן קרוב אלייך. חשוב שתשבו ותחליטו יחד על גבולות (אם את רוצה בהם), ועל קווים אדומים (למרות שיש סיכוי לא קטן לחצות גם אותם רק כי הם נקראים קווים אדומים.. את יודעת). חשוב שתבהירי לו מה את רואה בו ומה את לא רואה בו- כדי שתהיי בטוחה במקום שלך. אשמח בכל אופן אם תוכלי לחדד מעט את שאלתך הסופית, ולכתוב מה דעתך עד כה.

בברכה
עדי

נשמע שהאבחנה שלך לגבי הסיטואציה היא הקרובה ביותר למה שקורה במציאות. לגבי השאלה הסופית, הכוונה שלי היתה מה עושים עם הבלבול הזה? ברור לי שבמידה ויתפתח קשר חדש (לא עם אותו הבחור), הקשר בינינו יתגמד, אבל זה לא קורה נכון לעכשיו, לא תמיד קשר מגיע מתי שרוצים - לפחות לא אצלי. בכל אופן, אני לא יודעת מה לעשות עם הקשר הזה, לנתק אותו אני לא יכולה ולמען האמת גם לא ממש רוצה, אבל גם ללכת צעד אחד קדימה ולו רק כדי לנסות ולבחון את זה, מלחיץ אותי וגורם לי לחשוש לגבי עתיד מערכת היחסים הזו - גם במסגרת העבודה וגם במסגרת השכנות והחברים המשותפים. הוא באמת חשוב לי, והידיעה שבעוד כחצי שנה ייפרדו דרכינו (מבחינה מקצועית וקירבה גיאוגרפית) - מצד אחד מורידה לי אבן מהלב, ומצד שני גורמת לי לעצב. הבחירה הנוחה תהיה להמשיך עם זה כמו שזה עד עכשיו, עד שאמצא את הבחור הבא - אבל יכול להיות שיש כאן משהו אמיתי ואחר שחבל לוותר עליו? אני כבר לא יודעת... נראה לי שבלבלתי אותך עוד יותר.. אם יש לך משהו לייעץ לי אשמח לדעת. תודה רבה, אני מעריכה מאוד את הניסיון לעזור. יום נפלא :-)

ראשית אני באמת שמחה שאת נתרמת. חשוב לי בהחלט לדעת שעזרתי לך.

לא בילבלת אותי עוד יותר :) אני חושבת שיש בך מעין אמביוולנטיות לגבי המצב, את מתנדנדת בין הפנטזיה- במובן של דמיון- מה היה קורה אילו.. בעוד הרציונל אומר לך שיש הרבה סיכון והרבה וויתורים אם קשר כזה לא יצליח. מההיכרות עמו, נדמה לי שאת בהחלט יכולה לדעת, להרגיש בפנים- אם זה מישהו שהיית רוצה לקום לצידו כל בוקר ולעשות לו ילדים.. רק לך יש את התשובה לזה. ואם תחטטי עוד קצת במודעות ובצרכים שלך בקשר- יהיה לך קל יותר להחליט ולפעול בהתאמה. זה תהליך של חשיבה עלייך, על מה שאת זקוקה לו ומה יש כרגע מולך ומה הוא משרת (דימוי עצמי? הרגשה טובה? צורך מיני? הרגשה שאני אטרקטיבית? או מעבר לזה- צרכים רגשיים).

כשאמרת שעוד חצי שנה הדברים הולכים להראות אחרת- שמחתי עבורך וגם לי היתה הקלה מסוימת. בכל זאת- יש משהו בקשר הזה שמעכב אותך, אתכם, מלהמשיך הלאה ולחפש קשר אמיתי- כי בכל זאת בקשר הזה, ה"ידידותי", יש אלמנטים מאוד חיוביים ולא בכדי את אינך מעוניינת לנתק את הקשר הזה- שהרי יש בו חיוביות! אל תצטערי שיווצר מרחק, בהרבה פעמים המרחק מאפשר דווקא לדברים אחרים לצוץ, במובן של כשאנחנו מתרחקים פיזית הרבה פעמים יש מסביבנו יותר מקום (פיזי ורגשי באופן סימבולי) לחשוב על הדברים.. מזוית אחרת. כשפתאום הוא לא מול החלון שלך, ואת יותר "שולטת" במצב, ייתכן מאוד ויגיעו תובנות ומשהו ישתחרר לך.. חוסר הזמינות הזאת יכולה לאפשר גם לדברים טובים אחרים לבוא.

אמת שלאף אחד מאיתנו לא מגיע קשר כשבא לנו, לצערנו. מצד שני יש משהו בחיפוש ובמסתורין של קשר חדש (טרי)- משהו מרגש ומפתיע. ייתכן ואתם, כל אחד מצידו, "פוחד" לקיים קשר חדש דווקא בשל הפחד לאבד משהו קיים ביניכם או בכך לפסול רשמית אופציה לקשר רציני? לא היית רוצה לפתוח את זה איתו? זה לא כ"כ חופף ל"בואי נשכב והכל יסתדר", אבל בכל זאת, אולי להקל עלייך את השאלות והתהיות שווה לפתוח את זה מולו..

אני מאמינה שקשרים שנועדו להיות- הם באמת מתקיימים. כך או אחרת, בפאזה הזאת או בבאה.. יש בנו משהו שיודע בפנים מה טוב לנו ומה המכסה שלנו.. ורגשות נועדו להיות ולהתפתח בקשר , ואני סומכת עלייך שבתוך תוכך את באמת יודעת מה טוב לך ומי מתאים לך כמכלול, כאדם לחיות לצידו, אל מול אדם שמשרת אצלך חלקים מסויימים, צרכים מסויימים, אבל רחוק מלהיות פרנטר רציני, על כל המשתמע מכך.

אשמח להיות פה כשתצטרכי.
עדי

אוקיי, אז דבר ראשון, כמובן שאת עוזרת לי כי מעבר לזה שאני די מודעת לעצמי ולדברים שקורים לי, לפעמים כשאדם אחר שם מולך מראה, זה מוביל לתובנות אחרות. ומכאן לדבר השני, שזה בדיוק מה שקרה כאן: חוששני שלא אגש לדבר איתו על מה שאמרת, כי אני פשוט די יודעת מה או יותר נכון מי עומד מולי.. מה שכן, דרך הדברים שלך, הגעתי למסקנה שלי. מה שצריך לקרות הרי בכל מקרה, סביר להניח שיקרה, אז אני מכאן ממשיכה הלאה ומחפשת לי משהו אחר, כמובן שעם התקווה שהכל יבוא על מקומו בשלב מסויים, לכאן או לכאן. תודה גדולה מקרב לב, את עושה עבודת קודש.

בחורה יקרה,

שמחתי לעזור. את עושה עבודה טובה עם עצמך ויש לה שכר בסופו של יום.

פיזרנו ערפל יחד, עכשיו דברים יותר ברורים. מאחלת לך מקרב לב המון הצלחה בהמשך, אני סומכת עלייך ועל כך שאת אדם מודע לעצמו- זה בעצם מה שמוביל לפתרונות.

עדי