נישואין

שלום
סיפור מורכב: אנחנו זוג בני 45 נשואים 10 שנים עם ילד בן 9 .
אין ביננו כמעט שום דבר משותף לא תוכניות תואמות בטלוויזיה לא במחשב נושאים דומים,כל אחד בפינה שלו מצבים לפעמים של אי נוחות להיות יחד, שתיקות ארוכות
מין נדיר ,אין נשיקות כבר שנים,
יש פה מערכת תלותית ביותר, אני עם "אגורופוביה" זה מקשה עליה לעשות דברים שקשורים למרחק מהבית,אני מזעיק אותה במקרה של התקף פאניקה.
אנחנו כל היום יחד ופה אולי הבעיה,אין לנו מה להביא מבחוץ שיביא עיניין ,או סתם פחות לראות אחד את השני (אני חושב שגם היא תלויה בי בכל מיני ,היא אולי תלויה בתלות שלי בה )
דיברנו על דירות נפרדות לא במרחק גדול,היא מוכנה לתמוך בי (גם אני בה) וגם שהילד יהיה לידי בלי ימי ביקור וכאלה אותו בית ספר אותה שכונה ללא גירושין כרגע לפחות ,אנחנו לא בריב אבל לא טוב לנו !!!
אנחנו פוחדים לממש את הניסיון המוזר הזה כל אחד ופחדיו הוא .
הכי חשוב לי מה עושים שלילד לא יהיה רע מזה ?
מה אומרים לו זה ניסיון ?
אני מקווה שהעברתי את התמונה
תודה מראש