פחדים וחוסר יכולת להשתחרר מהעבר

אבל עכשיו, כשהכל טוב...
שאני יודעת שיש לידי גבר שבחר להכנס לשם- בגללי.
גבר שממש אכפת לו ממני... ממש טוב לי איתו.
הוא תמיד מערב אותי בהכל... הוא יוצא ומזמין אותי- לכל מקום שהוא הולך. זה כזה כיף ובטוח.

אבל עכשיו זה מתעורר
כשהוא חרמן מידי- זה מדאיג אותי.
הוא מדבר על סקס- זה מפחיד אותי
אתמול יצאנו לפאב עם חברים שלו, אני כל כך בוחנת אותו.. אם הוא מסתכל וכמה.
יש לו חבר אחד שתמיד חייב להסתכל סביב... וראיתי שלחבר שלי לא נעים ממני, שהוא מנסה להיות רק איתי.. אבל לא, הייתי חייבת לריב איתו על זה אחרי זה.
ובאמת שזה מציק לי, זה הופך את זה לכזה כבד...
כאילו כל הגברים אותו דבר.. כאילו הוא חייב להסתכל, חייב לפנטז, לדמיין.
כאילו שלכל הגברים לא מספיקה אישה אחת.. תמיד צריך עוד.
ממש ככה.

אני רואה את זה כאילו שכשאישה מסתכלת על גבר, היא רואה בחור יפה, נעים לה להסתכל.
כשגבר מסתכל, הוא מפשיט ומדמיין, מה שיש לידו כבר לא משנה.. תמיד כדי להסתכל עוד.

זה תמיד הורס אותי מבפנים.

תמיד אני משווה את הגבר הנוכחי לאותו גבר שהיה לי כשהייתי ילדה..
הקול, הלבוש, השיער, המשפחה, התחביבים... הכל.

לפעמים נדמה לי שאני פשוט צריכה לחיות עם זה... וזהו.

בבקשה?

מצטערת על העיכוב בתשובתי אלייך.

קראתי מספר פעמים את הודעתך כאן, ונשמע שיש פה חוויית פספוס- כתבת שהיו כמה מערכות יחסים שבהן חזר האלמנט הזה של אמון. כידוע אמון בונה את הקשר וגם מצליח בהרבה פעמים להחזיק את הקשר לזמן ארוך מאוד. ללא זה- הדברים פשוט בלתי אפשריים.

הנה הגיע לחייך בחור שמוכן להשקיע ומוכן לתת מעצמו, להיות מודע ולא רוצה לאבד אותך.

את מנגד חוששת מאוד ומאפשרת לחששות ולפחדים לנהל אותך ואת הקשר, וגם אותו. את מאפשרת לפחד הזה מקום של ממש, ובצדק- כי האבטיפוס הראשוני שלך- הקשר ההוא כשהיית צעירה- הוא ה"מודל", הוא החוויה והמפגש הראשוני והאמיתי שהיה לך עם אהבה לאורך זמן. אהבה שהיתה מהולה בבגידות ובתחושה מתמשכת שאת לא שווה, ואף פעם אשה אחת לא מספיקה.

דווקא בגלל שזה קשר ראשון שהיה וזה הטעם שהשאיר, אין לך מנוס אלא מלהשוות את כל הקשרים אחרי כן לאותו אחד. זאת חווית הטראומה, והיא נשארת וחודרת לנו לזכרון ללא הרף.

כדי לטפל בשורש הבעיה, שכ"כ מונע ממך להתקדם כרגע ולתת לזוגיות החדשה לפרוח למקומות טובים, אני מייעצת לך בחום לגשת לייעוץ של איש מקצוע, זה יכול להיות קואוצ'ינג, טיפול אישי פרטני דינאמי או התנהגותי- מה שיותר ידבר אלייך. הקשר הנוכחי "יושב" ונוגע במקומות של הקשר ההוא, הטראומתי, הדברים קורים לא במודע וללא שליטתך תמיד, עד שזה מגיע לריב או לתחושה שהצד השני כבר לא יודע איך להתמודד.. כי המצב לא "נורמלי", הוא מצב מוקצן רגשית וטעון.

בייעוץ אישי תוכלי לברר בדיוק את שורשי הבעיה ולעבד כל חלקה שהיתה בקשר הראשוני, לעבד את החוויות של האשמה, של הבגידה, של התחושה שלא מספיקה אשה אחת, בעיבוד הזה את תרגישי חזקה ושהשליטה בידייך אל מול הקשר ההוא שהשליטה ברחה ממך. בייעוץ תוכלי להיכנס לכל המקומות האלו ולעבד אותם עם מטפל נייטרלי אל מול לעבד אותם עם החבר הנוכחי שלא מתפקידו באמת לשאת את כל הטראומה הזאת.

הטיפול הוא בגדר מתנה ושעת חסד בשבוע, בה את פשוט את. ללא צורך לרצות ולהיות כ"כ בסדר. מניסיון- את תצאי אדם אחר.. ותרגישי שחרור אמיתי.

מקווה שעזרתי,
עדי