"ידידה"

אני מבינה את התחושה שלך.. מאידך, את אומרת שמאז ומעולם הוא היה רודף שמלות.. זכרי שבאיזה שלב האדם בו אנחנו מתאהבים יתנהג טבעי וכפי שהוא באמת- ואולי זה העיניין פה. אולי דרך אותה בחורה הוא מבקש להיות הדון זו'אן.. אישור לגבריותו וכו'.

אם זה מתאים לך בתוך הקשר- זה עיניין אחר. טוב עשית שפנית אליו ודיברת איתו.. מדברייך זה לא עזר, אבל חשוב לדעת איך פנית אליו ובאיזה עיתוי.. האם זה היה בארבע עיניים וקיבל את המשקל והמקום החשוב לשיחה כזאת.

בכל אופן, יש דילמה האם לשחרר לו את החבל ובאמת לקבל אותו כפי שהוא ולהבין שחלק ממנו הוא אותה התנהגות, או לנסות לרסן אותו- ובכך להסתכן שיתרחק, או שיסתיר התנהגותו ממך.

חשוב שתחשבי עם עצמך מה את מוכנה לקבל ועד כמה, בפרט שהוא מצהיר שאין דבר כזה ידידות. העובדה שהתקשר אליה לפנייך יכולה היתה להעיד כי את במקום אחר, בעדיפות משנית, אבל לא הייתי "מוכיחה" אותו דרך שם.

הדבר היחיד והכי בריא לקשר שאת יכולה לעשות הוא לתפוס רגע מתאים בארבע עיניים ובמקום מספיק נייטרלי, להסביר לו איפה את פגועה ואיפה את מרגישה לא נוח או מאויימת- ולא איפה הוא לא בסדר, על מנת לא להרחיק אותו יותר. משיבין את החוויה הסובייקטיבית שלך- ייתכן ויתן לך את המקם וההרגשה הראויה. כמו כן לעמוד על אופיו וטבעו של הבחור- אם זהו טבעו ואישיותו- חשבי האם זה באמת מתאים לך. כי לא תרצי שישתנה באופן מלאכותי.

בברכת הצלחה
עדי