לא מפסיקה לבכות

היי אני בת 25 נשואה כמעט תשעה חדשים ,
יש לי בעיה ואני לא יודעת למי לפנות ....

מאוד קשה לי לפנות בבעיות כאלו ולהפתח אבל אני רק צריכה שמישהו יתן לי את ההרגשה שמקשיבים כי אצלי בבית אני נתקלת באדישות ...
לאחרונה בן זוגי נותן לי להרגיש חוסר ביטחון כלפי ...לפני מספר ימים הצעתי ושיתפתי אותו במחשבה שהיתה לי ....אמרתי שברגע האחרון אני מרגישה קצת חוסר בטחון לגבי ההרגשה הפיזית שלי עם גופי ,ואמרתי שעלה במחשבותי רעיון שאולי אתחיל לסגל לעצמי אורח חיים יותר בריא וספורטיבי בשביל לשפר את אותה הרגשה שהתפתחה בי .
כתגובה ממנו נתקלתי בחוסר טקט משווע בו נאמר לי כי עלי לדאוג למטלות הבית ובישולים ולא לדברים מסוג זה ,באותו רגע הרגשתי (בשיא התמימות )שאולי הוא לא הבין אותי נכון ואולי הוא מתכוון למ/שהו אחר ,שאולי היה קצר בתקשורת ושאני בטח לא שומעת טוב את תגובתו .
לאחר מספר שניות הבנתי שתשובתו נאמרה ברצינות .
אמרתי לו שאני מרגישה בחוסר טקט מצידו ושדווקא ממנו ציפיתי לתשובה אחרת לגמרי (הוא מתאמן בחדר כושר כמעט כל השבוע )חשבתי שיגיד לי שאני עושה משהו טוב ושהוא מעודד ומפרגן לי אבל נתקלתי בתשובה הכי צפויה בעולם .

פתאום התחוור לי שעומד מולי הבן אדם הכי אנוכי ואגואיסט שאי פעם הכרתי והגרוע מכל הוא שאני נשואה לו ,ניסיתי לדבר איתי ונתקלתי באטימות מוחלטת מצידו ,שאלתי למה ענה כפי שענה ואמר שזהו סדר העדיפויות בעיניו ולפי דעתו אני יכולה מה שאני רוצה בנוגע לזה כי לו זה לא אכפת ,אני הגבתי מאוד קשה וניסיתי להבין מאיפה נובע המרמור שלו בנוגע אלי מהי הסיבה לכך שהוא לא מפרגן ותמיד חושב רק על עצמו ,למה הוא עושה את הדברים האלה בצורה הכי מגעילה ליצור על מנת שאני ארגיש רע ,לבסוף הויכוח נגמר בכך שעזבתי את החדר והטחתי בפניו את העובדה שידאג לעצמו ולשאר הדברים "החשובים " לו ,הוא ענה שאני משעממת אותו עם השאלות ווהטחות שלי בפניו ושהוא שלם עם עצמו ועם מה שאמר ,טען שאין לו מה להגיד לי ונשאר אדיש .