אנא עיזרו לי

שהוא כבר לא בטוח שהוא אוהב, הוא יודע שיש רגש אך כמעט בטוח שאין זו אהבה,
שהוא לא נמשך או חושק בי,התאפקתי לא לבכות ובדמעות שחנקו את גרוני,שאלתי אם אין סיכוי שנוכל לתקן, לנסות טיפול זוגי כי אני עדיין אוהבת אותו ורוצה אותו הוא אמר שהוא סגור על ההחלטה שלו, שהוא מרגיש שהיום שירים עליי ידיים ויכה אותי לא רחוק והוא לא רוצה להגיע לזה,
ושהוא רוצה לסיים את הקשר הזה ושלדעתו אין מה להציל.
אמרתי לו אני חייבת לצאת לשאוף אוויר ולעכל מה שאמרת,
יצאתי בוכה מהבית,
שחזרתי בני הגדול ניגש אליי ואמר לי אימא למה בכית? כי את ואבא נפרדים?
אמרתי לו מאיפה שמעת את זה ילד?
הוא אמר שמאבא בקול חנוק מבכי הסברתי לו שייתכן וזה המצב וחיבקתי אותו והסברתי לו
שאותו ואת אחותו נשמיך לאהוב ושזה לא קשור אליהם ושלפעמים מבוגרים לא מסתדרים וחיים בנפרד,
ושעדיין נהיה אבא ואימא שלו
כל אותו לילה בכיתי בכי תמרורים והוא שמע ולא זז ולא ניחם או הניח יד,
למחרת ששב מהעבודה,
הוא שכב במיטה ואני התיישבתי לידו
שאלתי אותו שוב אם הוא לא רואה סיכוי להציל את הקשר,
ואמר שלא אמר שאתן לו עד ליום קבלת המשכורת לראות איך הוא יוצא לחודש מהבית,
וחזר על כך שהוא כבר לא אוהב בטח לא כמו שאהב לפני 8 שנים כמעט
והוא כבר לא חושק
ושהוא בחר באופציית הפרידה לחודש, ובהתנהלות שלי מאז שהודיע על כך אני רק מחדדת לו את ההחלטה,
כי אני לא משתנה
הנחתי את ראשי על כתפו והתחלתי לבכות, דמעותי נספגו על חולצתו,
והוא רק הניח יד על ראשי כרב מברך בכדי שהשיער שלי לא יפריע לו לראות טלוויזיה,
שלושה ימים רצופים של בכי עברו עליי, הסתובבתי עם עיניים ופנים נפוחות מבכי,
שבבוקרו של היום הרביעי מאז הודעתו, הוא התקשר אליי מהעבודה ואמר שאברר מחירים לטיפול זוגי
ביררתי מחירם וקבעתי פגישה, היינו בפגישה ראשונה,
ששם אמר למטפלת הזוגית שאם היה יוצא לחודש כמו שהוא מכיר את עצמו לא היה חוזר בכלל.
ששאלה אם הוא אוהב אותי הוא ענה לה מבלי לחשוב שכן,
וששאלה לגבי יחסי המין,
השיב שלא מפריע לו שחצי שנה לא יקיים יחסי מין.
לאחר ששטחנו בפניה את הדברים,
קבענו פגישה נוספת והיא אמרה שהיא אופטימית ואני השבתי שלפחות מישהו מאיתנו אופטימי.
מאחר שאני מכירה את בעלי, אני יודעת שהוא אדם שקול ואינו זורק סתם דברים לאוויר,
ושתשובותו לאחר שבוע של רכבת הרים רגשית, וכך ששבר אותי לרסיסים,
לפתע דיבר אחרת סה"כ יומיים אחר שהצהיר שוב ושוב שהוא רוצה לסיים את הקשר מפאת הדברים שכבר ציינתי
אתמול הוא יזם יחסי מין (אחרי חצי שנה ללא), אך בנשיקותיו היה משהו קר ומנוכר ולא כאילו הבנאדם ממש רוצה להיות שם,
אני מבולבלת, וכבר לא יודעת מה לחשוב,
האינטואיציה הפנימית מרמזת לי שאין טוהר כוונות בשינוי הפתאומי שחל בו,
והמחשבות לא נותנות מנוח,
מה מהדברים נכונים?
מרגישה שלמרות שאני אוהבת אותו, אני חשדנית וסקפטית לגביו ולגבי כוונותיו,
עיזרו לי

"תחת מסכות" היקרה, צר לי מאוד על כל מה שאת עוברת. ברור לי שגם בעלך מתייסר עם כל מה שעובר עליו. אני שמחה שסיפרת את כל הסיפור - חייבת להחמיא לך על יכולת הסיפור והניסוח המדוייק, המפורט, שממנו ממש ניתן ל"הריח" מה שקרה לכם.

יחד עם זאת - קשה לי מאוד ולא יהיה אחראי מצידי לתת כאן הסברים להתנהגות המוזרה של בעלך.

אני מקווה שהוא יתמסר לתהליך של הייעוץ הזוגי ויתן לכך צ'אנס וכי תעברו יחד את המשבר הזה ותצליחו לצאת ממנו.

חיזקי ואימצי, ונשמח אם תמשיכי לשתף אותנו במה שקורה איתכם.