בחילה

מהודעתך עלו מספר מוקדים ששווה להתעכב עליהם:

1. בחילה, מחנק, בריחה- כל אלו מנגנוני התנהגות שאנו משתמשים בהם במצבים של מתח וחרדה. בפירוש הגוף שלנו מאותת שמשהו מאיים עלינו.

2. מהודעתך הבחנתי בקושי להתחבר למקום של המחויבות, הבית, החתונה וכל הכרוך בכך.. ייתכן וזה משתלב בד בבד עם היותך רוצה שהכל יהיה מושלם, המקום שלך בו את מביעה את דעתך, בו את מרגישה נינוחה ומספיק בטוחה- יתכן וחתונה לפעמים מהווה עבורך את האנטי-תיזה למקום הבטוח, שכן היא יכולה להיות גם רעיון די מפחיד, אם חושבים במונחים של "זה הגבר איתו אני אחיה כל חיי, מה יהיה, לאן זה ילך, אולי יש משהו אחר שאני צריכה", ועוד.

3.כתבת כי כל אדם שנכנס לדירה מהווה עבורך פרוייקט שלם- גם זה מעיד על הרצון והצורך שלך לבנות טריטוריה משלך, לבנות מרחב אישי ורגשי משלך, ומצב בו מישהו אחר דורך שם- פיזית או רגשית- את בעמדת בריחה, או מתח.

נסי לבדוק מה מהדברים לעיל מדברים אלייך, ובהחלט יש מקום, על מנת לא לפספס ועל מנת כן להתמודד- לפנות לייעוץ (קואוצ'ר אישי מאוד יכול לעזור כאן), איך מתמודדים ואיך נשארים ואיך מוצאים את הדברים בקשר ובזוגיות שכן ישאירו אותך בפנים ולא יגרמו לך תחושת החמצה.

מכיוון שציינת שהמצב חוזר על עצמו- ז"א ברחת מעבר מקשרים, המחנק והבחילות, יש בהחלט מקום לעזור לך לצאת מהמעגל הזה, וזה לא מאוד מסובך, אם תאפשרי לעצמך להיות פתוחה לעצמך ולתהליכים חדשים שצריך לפעמים לעבור. סה"כ זאת ההזדמנות שלך להרגיש גם בזוגיות (עם כל המחויבות שבה) וגם לבד (הזהות שלך והמרחב שכ"כ חשוב לך- ובצדק). רק חשוב לאזן בין הדברים על מנת שלא תמצאי עצמך פעם בקיצוניות אחת ופעם באחרת- צריך למצוא נקודת אמצע. ייעוץ והכוונה אישית בהחלט יעשו את העבודה.

הקשר החזק שלך למושגי הבית והמשפחה רק מחדדים את האמביוולנטיות שלך: מצד אחד ביחד ומחויבות, מצד שני לבד וחופשיות- איפה האיזון?

בברכת הצלחה
עדי