משבר בהורות ובזוגיות

במצב של לגרד את עצמי מהרצפה מרב בכי כרגע. מצאתי את הפורום הזה ואולי...

בין בעלי וביני יש אהבה. שזה מבחינתי קריטי כי אם הייתי חושבת שזה משהו שלא נמצא שם. לא הייתי נלחמת על הזוגיות שלנו. אבל, בשנתיים האחרונות נוצר מצב שבעלי לא נמצא בבית מכיוון שעובד עד מאוחר. הוא עצמאי ויש לנו חנות ואין ברירה.
עד כאן הכל בסדר ולמדתי לתפקד כאם חד הורית. אבל הבעייה שלי היא שהילדים מאד מתגעגעים לאבא שלהם והזמן היחידי שהם יכולים לראות אותו הוא בבקרים. מבחינת בעלי אין מצב שהוא יקום בבוקר לעזור עם הילדים. הוא שונא לקום בבוקר (מי אוהב?!) והוא פשוט הציב עובדה שזה התפקיד שלי מכיוון שאינני עובדת והוא כל יום בחנות מעשר בבוקר עד תשע בערב. ניסיתי להסביר לו שזה לא בשבילי שהוא צריך לקום לפחות פעמיים בשבוע. זה בשביל הילדים שלו. אבל אותו זה לא מעניין.
אתמול מבחינתי היה הקש ששבר את גב הגמל מכיוון שהבן הקטן היה צריך לקבל חיסון וזה היה בשעה תשע לפני שהולך לעבודה. ביקשתי ממנו שיבוא איתי בבקשה כי אין לי כח להתמודד עם הבכי של הקטן לבד. הוא לא הבין למה אנחנו צריכים ללכת שנינו. אז אמרתי לו או קיי לא נלך שנינו תלך רק אתה. אותו זה הצחיק ונראה לו שאני מדברת שטויות. אמרתי לו שנמאס לי לגדל את הילדים לבד ושגם שהוא יכול לעזור והוא תמיד מתחמק מזה. הוא שם רק בשביל הכייפים. אני תמיד "הרעה", המחנכת.
גם בסופי שבוע אנחנו בד"כ לא עושים שום דבר כי עד שאנחנו מצליחים לגרד אותו מהמיטה כבר 12.00 בצהריים. גם הילדים מתוסכלים מהעניין, אני בטוחה.
אני רוצה לציין שאני לא סתם לא עובדת. אני נמצאת בבית עקב אבדן כושר עבודה ומצבי הנפשי לא פשוט בכלל. בלשון המעטה. גם לי יש משברים רבים ולא תמיד קל לי להתמודד עם הילדים לבד.
אני מאד רוצה ללכת לייעוץ זוגי (כבר היינו בעבר וזה עזר) אבל מבחינה טכנית אין אפשרות כרגע, כי הוא עובד לבד בחנות ואין מי שיחליף אותו.

אודה לתשובתכם. מה אני עושה? אני כרגע עצבנית עליו "רצח" ואנחנו לא מדברים.
תודה . מ.