למי יש רעיון??

הדרך אגב היא לא ממש אגב- בהחלט חמור המצב בו הגעתם אתם כזוג מול הוריו- שאת לא מדברת איתם. כמובן מצב כזה משפיע על הנכדים, ואולי דרכם תנסי להבין שהתקשורת מולם,גם אם היא קורקטית, היא חשובה.

אני מניחה שזה משהו שמצופה שכבות שכבות ולא פשוט לפתור אותו. אבל בעזרת בעלך, חשוב שתתייעצו עם גורם מקצועי שאולי ינסה לבנות גשר לתקשורת טובה יותר מולם.

לגבי החג- אני חושבת שהחלטה כזאת היא החלטה של שניכם. האם בעלך מצפה שתשבי מולם ללא תקשורת? האם הוא מצפה ש"תוותרי" לו? האם יש פה איזה פינג פונג ביניכם..?

המצב הזה בו את במחנה אחר מולם (ובעקיפין גם מולו) הוא לא בריא. יש תחושה, ממה שאת כותבת, של תחרות "הוא דווקא לא רוצה לבוא למשפחה שלי", "ואני מאידך לא אבוא לשלו כמובן".

לא עקרוני איפה תחגגו את החג, עקרוני שתהיו משפחה מלוכדת ותוכלו למצוא דרך להתגבר על חוסר התקשורת שנראה כי גם פוגע בכם בסופו של דבר. שימי על כפות המאזניים את הזוגיות והטוב עבור ילדייך שגדלים עם עוד זוג של סבא וסבתא, ובכל זאת את העובדה שזה הורי בעלך ואם תכבדי אותם- תכבדי גם אותו.. אז אולי יותר יבוא לקראתך.

חג שמח.