סיפור מסובך- עצה (חלק ראשון)

הבעיה התחילה לפני חודשיים בערך כשהוא התחיל להיות מאוד מאוד קנאי. זה קרה קצת אחרי שהבחבר הכי טוב שלו מילדות (שהפך להיות ידיד מאוד טוב שלי בשנה האחרונה) הוגיע לי שהוא מאוהב בי ושהוא חושב שאנחנו לא מתאימים ושאני צריכה להיפרד מהחבר ולהיות איתו. יש לציין שהוא חילוני כמוני. בהתחלה לא סיפרתי לחבר שלי כי לא רציתי להרוס בניהם ודי הדחקתי את זה עד שזה התפוצץ ולא הייתה לי ברירה. הם סגרו עניינים בניהם ואפשר להגיד שזה הסתדר בערך. כבר שחכנו מזה אבל אז התחיל הקטע של הקנאה. אני אוהב מאוד לצאת לשבת אצל ידידים וחברות שלי אני יוצאת בין 3-4 פעמים במהלך השבוע לא כולל שישי שבת. ויוצא שחצי מהזמן אני יוצאת עם ידידים וחברות שלי שקשורים לחבר שלי ואז שאר הזמן אני מעבירה עם חברים אחרים שלי שאת חלקם חבר שלי לא מכיר מהעבודה וכאלה. לפני 3 שבועות היה לידיד הכי טוב שלי מהעבודה יום הולדת וישבנו אצלו כל החברה בבית ועישנו נרגילות שתינו והעברנו את הערב. במהלך הערב קיבלתי טלפון מחבר שלי סתם של לילה טוב ומה את עושה וכאלה וזה התפתח לריב ענקי! הוא הבין שאני עם ידידים שלי וביקש ממני לחזור הביתה כי הוא לא מכיר אף אחד מהם. אני אמרתי לו שאין מצב וכשאני יחזור אני יודיע לו שהכל בסדר ושאין לו מה לדאוג. לקראת אמצע הלילה נשארנו אני ועוד בחורה אחת והשאר היו בנים. חבר שלי התקשר שוב לשאול מה קורה ושאל אותי מי נמצא שם. אני בתמימות סיפרתי לו בדיוק מה קורה והוא ממש התפוצץ! הוא התקשר לחבר שלו ושלח אותו לאסוף אותי בטענה שאין לי איך לחזור הביתה ושאני שם לבד וכאלה. חבר שלו התקשר אליי לשאול אותי איפה אני וכמובן שלא אמרתי לו- איך שהוא הוא גילה והופיע אצלי פתאום עם האוטו והתחיל סצנה ענקית של ריב בטלפון ועם חבר שלו וכאלה. בסופו של דבר ישנתי אצל הידיד שלי מהעבודה כי הייתי עם האוטו והייתי שיכורה וישנתי אצלו- בחדר של אחותו. חבר שלי התעצבן כמובן אבל עבר לו. יש לציין שחבר שלי מסובך במשהו שקשור למשפחה שלו ושהוא עושה כל מני דברים בלי לספר לי כדי לא לערב אותי מה שיוצר בעיית אי אמון בנינו. והוא מצידו מחפש כל הזמן סיבות למה לא לסמוך עליי למרות שאני לא נותנת כאלו. אחרי אותו ערב שבתי להיפרד ממנו אבל החלטתי לנסות שוב כי אני מאוד מאוד אוהבת אותו באמת וחשבתי שאולי אני פשוט צריכה לדבר איתו ולהכיר לו יותר חברים אחרים שלי שהוא לא מכיר כדי לפתור את זה מה שלא עזר כי הוא לא מעוניין. לפניי שבוע וחצי טסתי עם המשפחה לחו"ל ולילה לפני החלטתי להיפרד ממנו ונסעתי לידיד טוב שלי לדבר איתו. התחלנו לשתות ודבר הוביל לדבר ושכבנו. כן אני יודעת אני לא מתגאה בזה, ההפך. יש שני אנשים בעולם שיודעים מזה הוא וידיד אחר שלי שסיפרתי לו כדי להוציא את זה החוצה. אני לא יודעת מה לעשות עם זה. חבר שלי חוזר הביתה ביום שני לחג ואני לא יודעת איך אני יכולה להסתכל עליו. אני כל כך מתביישת
אני מאוהבת בו מאוד אבל קשה לי עם הקנאה וההגבלות שלו, ואני גם לא יודעת אם הוא יסלח לי על

מוטרדת יקרה, חג שמח לך!
קראתי את כל מה שכתבת. ראשית, את מאוד צעירה, ונכנסת למערכת יחסים עם בחור שמאוד התאהב בך והימצאותו בקורס קצינים - כל כך רחוק - כנראה מחרפנת אותו. המחשבה שאת הרבה יותר חופשייה בהתנהגותך ממנו, והבילויים הרבים שלך בחברה מעורבת - ממש משגעים אותו. עלייך לשקול האם את מוכנה - בגלל אהבתך אליו - לבוא לקראתו ופחות לצאת. להתחשב בו. הוא די קורע את עצמו בקורס והמחשבות עליך עם אחרים מאד מפריעות לו. זה עושה אותו חסר בטחון בנוגע לאהבתך כלפיו.
יחד עם זה - הוא הגיע לדרגה ממש מוגזמת של קנאות על פי מה שתיארת - שהוא שלח חבר שלו לקחת אותך, כלומר ממש לא סומך עליך וזה בעצם משפיל אותך לעיני חברייך.
מה שסיפרת על כך שקיימת יחסים בכזאת קלות עם מישהו אחר, מעיד על הגבולות שלך - שאינם מוצקים. יש לך נטייה להיסחף ממש בקלות, ואני חושבת שכל חבר שיהיה לך -גם בעתיד - יהיה מודאג מן ההתנהגויות הללו.
את צריכה להחליט מה חשוב, ולהבין שאם את רוצה מערכת יחסים עמוקה ואינטימית עם מישהו - את צריכה בו זמנית לוותר על חלק מן החופש שלך.
אלא אם הוא יסכים לזוגיות חופשית ופתוחה. יש זוגות שמחליטים שאמנם יש אהבה חזקה ביניהם אבל גם החופש חשוב להם, והם מקיימים זוגיות פתוחה. זה לא מתאים לרוב האנשים, אגב, בגלל נושא הקנאה. שימי עצמך במקומו. איך תרגישי אם תדעי שהוא יושב ומבלה עם בנות אחרות כאשר את תהיי כבר בצבא? האם תפרגני לו? חלק מבגרות רגשית זאת היכולת להרגיש לעומק את רגשותיו של האחר, ולהימנע מלפגוע בו בהתנהגויות שאת מבינה שהן פוגעות מתוך זה שאת שמה עצמך במקומו.
אשמח לשמוע את תגובתך.