דורית שלום,

שמרית היקרה, לצערי אינני יכולה לתת לך תשובה רצינית על שאלתך על סמך מה שכתבת עליכם. אני יכולה רק לנחש, על סמך מקרים אחרים בהם נתקלתי, אבל חשוב לעת שכל מקרה הוא לגופו, והחבר שלך הוא אדם אחד ויחיד ורק מי שבאמת יכיר אותו היטב, וישוחח איתו ויתרשם - יוכל לתת לך תשובה יותר רצינית, וגם אז זה יהיה רק ניחוש מלומד...
את צריכה לשאול את עצמך האם עשית את המקסימום למען הקשר, כי אהבה כזאת חזקה שאת מתארת - לא מוותרים עליה בקלות.
אבל, עלי לומר שלעיתים קרובות עוצמת האהבה אינה דומה אצל שני בני הזוג. אני חושבת שזה כך כמעט אצל כל זוג, שאחד מבני הזוג מרגיש שהוא אוהב יותר מאשר נאהב. זה כשלעצמו כל כך שכיח, שזו לא סיבה להפסיק יחסים, אלא אם השני פשוט לא אוהב בכלל. אבל, מכיוון שאת כותבת שחשוב לך כבר להתמסד, ואילו הוא כנה איתך ואומר לך שהוא לא נמצא עדיין בשלב הזה ושהוא לא יודע מתי והאם זה יקרה, אז עלייך לעשות את החשבון - יש לך שני נתונים מאוד חשובים שהופכים את היחסים שלכם ללא מתאימים לך בשלב הזה של חייך - האחד, המצוי - שיש פער בעוצמת האהבה, והשני - פער במחוייבות.
הרגש אומר לך להישאר, אבל כנראה שההגיון אומר להמשיך הלאה. אם זה נועד להיות - יתכן שכאשר תעזבי אותו - הוא יתעורר ויבחון עם עצמו עד כמה היחסים איתך חשובים לו. ואם זה לא יקרה - זה מבחן חשוב עבורך - להבין שזה לא זה.