שאלה ממש חשובה

נונה היקרה, זה שישר את חושבת על גירושין - בכל פעם שאתם רבים - אפילו על שטויות - אולי מעיד על ההיסטוריה האישית שלך בבית הוריך: או שהיה מאוד שקט בבית ההורים, ואז אין לך את החווייה שאפשר לריב ולהתפייס פעמים רבות מבלי שזה מערער על הקשר העמוק, או שהיו הרבה ריבים שאחר כך הובילו לגירושין, וזה מה שאת מכירה, ולכן את נבהלת שגם אצלכם ריבים יובילו לגירושין.
מה שכתבתי כאן זה סוג של השערה פסיכולוגית, כי חוויות שהיו לנו בילדות נחרטות מאוד חזק ומשפיעות עלינו עד היום.
שווה לבחון - אולי בייעוץ הזוגי שלכם - עד כמה הדפוסים בבית ההורים שלך ושלו משפיעים היום על צורת החשיבה וההתנהגות של שניכם.
אפשרות אחרת לגמרי היא שבתקופה הראשונה של הריבים האלו קפצו לך די מהר המחשבות על גירושין - אז גם עכשו, כאשר את כבר מבינה שאלו ריבים שטותיים, עדיין המוח שלך "מקפיץ" את המחשבה הזאת, כמו אסוציאציה צמודה - בכל פעם שקורה ריב, וזה קורה כתוצאה מדפוסי הזכרון אצלך במוח, ולא צריך לייחס לכך חשיבות רבה. פשוט קבלי זא בתור "טריק" של המוח שלך, ותתעלמי מכך. עם הזמן זה ייעלם מעצמו.