חילופי זוגות

הילה היקרה, אני שמה לב שזה לא גחמה חולפת אצל בן זוגך. הקשר ביניכם העמיק אבל הצורך שלו לראות אותך עם גברים אחרים לא נעלם. אני לא חושבת שזה ייעלם. לדעתי עלייך להביא בחשבון שזה הצורך שלו, ושמידי פעם - כדי שהוא יהיה מאושר - תצטרכי לבוא לקראתו על מנת לספק צורך זה. האם את יכולה לדמיין את עצמך הולכת על כך?
היכרתי פעם זוג שהיתה ביניהם קירבה מדהימה וסקס מאוד מספק, ויחד עם זה כל הזמן התנהל ביניהם משא ומתן על הנושא הזה בדיוק: במשך שנים היא דחתה את תחנוניו, ובהמשך היא נאלצה לבוא לקראתו בצורה חלקית - לאפשר לגבר אחר לעשות לה מסאג' ארוטי בנוכחותו. כיום יש ביניהם מו"מ על המידה שבה היא תרשה לעצמה להיות עם השני ללא תחתונים, או לגעת בשני במקום להיות פסיבית. אציין כאן שהיא עצמה מתגרה מן המצב הזה, מצד אחד, ומצד שני מאוד נרתעת. זה מורכב, לא פשוט...זה זוג שיש לו ילדים, הם יחד כבר מעל עשר שנים, ויש ביניהם תשוקה מינית מאוד גדולה.
אני מנסה להגיד לך שאנשים שונים נדלקים מינית מדברים שונים, ואחד הדברים החשובים הוא המידתיות - עד כמה זה הופך להיות קבעון, ועד כמה זה מאמלל אותו ואותך. זה לא יחלוף. זה סוג של "פטיש" כלומר קבעון מיני, ולאנשים שונים יש "פטישים" שונים, אם כי לרוב האנשים אין פטיש כלל. אם זה מאוד מפריע לך - היפרדי ממנו. אם את גם קצת מתגרה מכך, ומוכנה לווריאציות שונות של העניין מידי פעם - היכנסי איתו למו"מ ותראי אילו אופציות ייווצרו ביניכם, זה יכול להיות מדליק לשניכם אם את לא פוסלת זאת.

דורית, התגובה שלך מתארת בדיוק רב את המצב שבו אני נמצאת. ואני מאמינה שאני צריכה להתחבר בכנות להרגשתי (שמשתנה ולא ברורה) שכן, למצוא את שביל שגם אני אפיק הנאה מהצורך שלו יכול להיות מפתח למיניות טובה ומספקת לאורך הזמן.מצד שני, ההתנגדות שלי היא כמעט אוטמאטית, ונובעת בעיקרה מהחשש להיות "כלי" בידיו, למרות שאני מאוד רוצה לספק את צרכיו מתוך אהבה כנה.תודה עמוקה על תגובתך.

דורית שלום,

תודה על התשובה שנתת כי היא נוגעת בנקודה דומה מאוד אצלי.
אנחנו 5 שנים נשואים. 7 שנים מכירים ויש לנו ילד אחד. המיניות שלנו נפלאה. יש משיכה חזקה וגיוון של "המין השיגרתי" של שנינו במיטה.
לעיתים משתפים בפנטזיות, לעיתים רואים סרט, ובעיקר משנים תנוחות ומצבים וזה גורם לנו להתרגש כל פעם מחדש.

העניין החל לפני שנתיים. בעלי רצה שניפגש עם עוד זוגות. לי העניין מפריע מאוד והוא כעס וחש מתוסכל שזה התפרק בבגידה, מעידה לדבריו חד פעמית. מיותר לציין כי מאז אני פגועה מאוד אם כי נשארנו יחד ולמדתי לראות את הסיטואציה כקרש קפיצה והקשבה זה לזו.
מאז נפגשנו מס' פעמים לעיסוי עם זוגות אחרים ולפעמים נעים לי ולפעמים לא. כל ענייו החיפוש אחר זוגות מעלה בי גועל ובחילה. המפגש עצמו כפי שאמרתי מאוד תלוי בסיטואציה והזמן.

הוא מעוניין שנפגש יותר, רוצה שנעשה יותר מעיסוי ואני ממש לא מוכנה לכך. אני מרגישה שמתחתי את כל גבולותי. הבאתי את עצמי לקו האדום של עצמי. הסכמתי למפגש של פעמיים בשנה . דבר שאני יודעת מראש ויכולה להכין את עצמי אליו ולא מתוך גחמה של הרגע שפתאום זה מתאים לו.

ועדין, אני לא שלמה עם העניין הזה. עדין משהו בתוכי זועק ממצוקה ומצד שני ישנה בי ידעה ברורה שהקו המנחה הזה של הזוגיות המינית שלנו חייב להיות על מנת לשמור על הזוגיות הקיימת.
אני אוהבת אותו מאוד. כל "שאר" הדברים ביננו פשוט מצויינים. אבל המקום הזה קשה מאוד.

איך באמת אפשר להתגבר על מקום שקשור גם לפגיעה באמון שנרפתאה אך לתחושתי צלקות שלה ישארו תמיד ולחיבור בין חוסר הרצון להיות שם (כי אם היתה לי אפשרות אחרת לא היתי בוחרת בכך) אבל עדין כן לבחור בבעלי שהאהבה ביננו גדולה מאוד.