מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיהשושי12/04/2010
שלום!
אני בת 29 נשואה 9 שנים + 2 ילדים בני 4 ו-6.
בעלי עובד כשף בגן אירועים 15 שעות עם 2 אחיו הצעירים.
בעלי מהמר בכדורגל 10 שנים והתחתנתי בלי ידיעה שהוא מהמר גיליתי אחרי חצי שנה.
ברחתי והוא רדף אחרי והיתה רגיעה של ההימורים תקופה ושוב הוא התחיל להמר וכבר הילדים גדלו והוא הפסיד מעל 20,000 ש"ח וזה סיפור שלא נגמר.
עכשיו דברנו והוא אמר שהוא בשלבי גמילה והוא נתן לי תוך שבועיים הוא מסיים.
עוד בעיה הוא דוחה דברים למשל:
המנורה של פינת אוכל נשרפה ולא אכפת לו לתקן/ להחליף, אני צריכה כל דבר 10 פעמים להזכיר ואם אני עושה לבד אז הוא כועס.
מה עושים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הי שושי
עדי בדיחי13/04/2010יש שתי בעיות שתיארת- הנטיה של בעלך לדחות דברים ובעיה נוספת עיקרית- ההימורים.
לא כ"כ הבנתי מה פשר "תני לי שבועיים ואגמל", שבועיים של חסד?
בכל אופן את צודקת - בעיה של הימורים היא בעיה רצינית, משמעותית וזאת מחלה לכל דבר. העובדה שאז ברחת והוא רדף אחרייך והיתה רגיעה יכולה לרמז שבכל זאת הקשר חשוב לו והוא הבין שאת לא מתכוונת לשתף פעולה עם ההתמכרות שלו. במצבים כאלה לצערי זה הפיתרון שיותר עובד- או שאתה מתחיל בטיפול גמילה אינטנסיבי, או שאתה ממשיך להיות מכור אבל לא איתי.
בהרבה מצבים הקיצוניות שבאמירה כזאת (וכפי שעשית - במעשה אמיץ) היא משפיעה. לפעמים ההבנה של מה אני מפסיד לעומת מה אני מרוויח עושה משהו ועל הרקע הזה מתחילים גמילה.
אבל- גמילה לא תמיד מספיקה, חשובה מאוד תמיכה והבעת אמון רצוף, הבעת אמפתיה למצב הקשה שבלרצות משהו כ"כ, כמו סם- ולא לקבל אותו. לכן חשוב שאם הוא מתחיל בטיפול תומך כלשהו- את תהיי שם, לעודד, לחזק חיובית ולבוא בכמה שפחות תלונות, גם על הדברים בבית.
ואפרופו- תוכלי להגיד לו שאת לא רוצה שיעבוד קשה, ולכן את עושה זאת במקומו. הוא יכול לכעוס, מותר לכעוס, אבל חשוב שגם את תיקחי יוזמה, ונכון שגברים הם יותר משובחים בדברים האלו, אבל גם אנחנו מדי פעם יכולות לבטא את הכישורים הטכניים שלנו אם הגבר מתעצל לעשות אותם. תוכלי גם להוסיף שזה נעשה מתוך אהבה ורצון להפחית ממנו עומס. אולי זה קצת יעזור.
בהצלחה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

