לא נמשך אליי

ראשית, צר לי על הכאב שאת חווה.
את מתארת מערכת יחסים טובה אך לא מספקת. משיכה מינית ויחסי מין הינם חלק גדול , חשוב והכרחי במערכת יחסים זוגית. בן זוגך מוכן , כרגע, לוותר על החלק הזה בתוך הקשר ביניכם ואינו חווה את חסרונו. ואילו את, חווה אותו בכאב ובתיסכול.
אינני חושבת שמשיכה מינית יכולה להתעורר בעזרת טיפול. זהו משהו בסיסי בחיבור בין גבר לאישה. או שהוא קיים או שאיננו.
עם כל הצער, אני מציעה לך לשקול את המשך הקשר .מבחינתך זוהי פשרה כואבת ובלתי נסבלת לאורך זמן (ואתם בס"הכ 8 חודשים ביחד!) .
שירית.

תודה על ההתייחסות

אני בהחלט שוקלת. לפני החלטה אני בוחנת את האפשרות שאולי יש משהו בי שאפשר לשנות (לא פיזית) אלה בהתנהלות המינית.

ההיגיון שלי אומר לי בדיוק את מה שכתבת , שמשיכה מינית או שיש או שאין וזה לא משהו שאפשר לעבוד עליו.

ראשית, תודה על השיתוף שלך.

אני נוטה להסכים עם תגובתה של שירית. באמת, כפי שאמרה- עכשיו את מרגישה את התסכול ההולך והגובר אחרי 8 חודשים של קשר. מה יקרה עוד חצי שנה, שנה, שנתיים, חמש? התסכול לא יעלם, וגם לא שלו- גם לו יש משהו שלא מסופק אי שם, על אף הרצון והמוכנות היפה שלו כן להישאר בקשר.

אם לא היתה עוד שיחה כזאת ואת מוכנה אליה- אולי תנסי להבין האם יש משהו שכן אפשר לשנות לטובת הקשר הזה, האם מדובר במשהו הפיך- אולי כן יש משהו שאת תוכלי לשנות, כי בכל זאת נשמע שאת מאוד רוצה בקשר הזה למרות הכל. אם כבר הייתם שם, וזה לא מצב הפיך, אני נוטה להסכים שבלי משיכה הדדית התסכול ילך ויגבר.

בהצלחה רבה

אתם בסה"כ חברים מה יהיה אם תתחתנו ? תאמיני לי מתוך נסיון אישי זה לא שווה
עד כמה תוכלי לספק את עצמך בסוף רוצים את הדבר האמיתי.

מגבר נשוי שעדיין לא בגד

אני רוצה לשתף מהצד השני. אני בת 32 ונשואה 3 וחצי שנים, אין ילדים. לרקע כללי לבן זוגי ולי יש משבר בזוגיות כבר למעלה מחצי שנה, שנובע מהון דברים. הדבר העיקרי הוא הסקס. מאז ומתמיד כל המשברים סביב נושא זה. הוא רוצה יותר ואני פחות. בנוסף יש לי בעיה של חוסר חשק וכאבים בעת קיום יחסים מה שמעיב עוד יותר על המערכת.
לפני כמה חודשים יצא שהשתתפתי בצ'אט עם גבר שאותו אני מכירה, לא ברמה החברית אלא כמכרים (לא מתראים ולא מדברים בטלפון. לפרוטוקול - אני יודעת שגם לבן זוגי יש צ'יטוטים עד היום... וזה בסדר מבחינתי. ). ומה אני אגיד לכם..לצ'אט היה אופי מאוד מיני, וזה היה חדש עבורי ובעל רגשות מעורבים של ריגוש ואשמה. באותו צ'אט - נדלקתי. פתאום כל הנשיות שלי התפרצה..רציתי סקס, רציתי חדירה, רציתי מין אוראלי.. הבעיה - לא מהגבר שלי. (הצ'אט היה חד פעמי)
כמה שאני מנסה להחזיר תשוקה לזוגיות שלנו - אני לא מצליחה... ואני מאוד רוצה. אנחנו חברים טובים..והוא אדם טוב ואני יודעת גם שהוא יהיה אבא נפלא... אמה מה... זה לא עובד לי.
הבעייתיות בצ'אט היא שאני קובעת איך מתי כמה ולמה... ובפועל אני לא יודעת אם גבר אחר אכן יעשה לי טוב כמו שאני מפנטזת, יתרה מכך אני נורא פוחדת שגבר אחר לא יבין את המצוקה שיש לי כשכואב ואי אפשר חדירה..לעומת בן זוגי שיודע ומבין. אני חייבת לציין שעל אף ההבנה הזו יש מדיי כמה חודשים פיצוצים ותהיות על האם אנחנו מתאימים מינית. בפנים ברור לי שמינית אנחנו לא מתאימים..
והשאלה הגדולה מה אני עושה... האם אני מרמה את עצמי? האם אני מרמה אותו....
לצערי הגעתי למצב בו אני שוכבת איתו אך מפנטזת על גבר אחר שאני מכירה... אני מניחה שעשיתי את זה כדי להיות יותר מגורה ויותר בעניין.. העציב ועדיין מעציב אותי שכבר לא הוא שעושה לי את זה.. התשוקה הזו שהיתה לי בעקבות הצ'אט זה משהו שמעולם לא הרגשתי עם אף אחד.
באחת מהשיחות שלנו (אנחנו מאוד פתוחים) דיברנו על כך שבזמן החברות שלנו היה לו צ'אט עם משהי והוא כמעט נפגש איתה... כי לא היה לו מין כמו שהוא רוצה וכו'..וגם את זה אני מבינה...
האם אנחנו בחרדות? האם החברות שווה את הסקס והאם היא מספיק טובה בשביל להקים משפחה?
אשמח לתגובה

נורית היקרה, הדברים שאת מעלה הם מורכבים.
אחד הדברים שבלטו לי מתיאורייך - עד כמה בקלות חשת התעוררות מינית מול הבחור מן הצ'אט.
ולדעתי, אם תחשבי על כך יותר לעומק, הרי אפשר לומר שבסיטואציה הוירטואלית הזאת את בשליטה מוחלטת, וזה מאפשר לך להתחבר אל המיניות האמיתית שלך, זו ששוכנת בתוך מוחך. מסתבר שאצלך הכל עובד, שום דבר לא מקולקל, כאשר זה נעשה בתנאים הנוחים לך, בשליטה שלך.
אני לא מתפלאת שעולה בך תשוקה והתעוררות כה חזקה מול הבחור מן הצ'אט, כי היצרים היו מדוכאים אצלך תקופה ארוכה מאוד בגלל הכאבים שחווית ביחסי המין עם בעלך.
התופעה עליה סיפרת קורית הרבה, שיש כאבים בחדירה, ויש דרכים להתמודד איתה. אבל צריך להגיע לייעוץ סקסולוגי או זוגי סקסולוגי, כדי להיכנס לפרטים הרגשיים והטכניים ולהבין מה חוסם אותך ומכווץ אותך. לדעתי נוצר מעגל קסמים, שבו את מרגישה צורך להגן על עצמך, ואת שקועה בתחושותייך, חוששת מרגע החדירה ולא מצליחה להינות משום דבר אחר, ומפסידה גם תחום אחר בסקס ממנו ניתן מאוד ליהנות - לענג את בן הזוג, כלומר להיות בפוקוס עליו ולא על עצמך. ברור שדי מהר הפסקת להימשך אל גופו כי המוח שלנו הוא מאוד יעיל: ברגע שיש משהו שגורם לנו סבל, אנחנו לומדים לקשר ולהיזהר מכל מה שנמצא מסביב. אני לא מתפלאת שהפסקת להרגיש משיכה אל הגוף הזה שלו, שגורם לך סבל פיזי ומצוקה רגשית, ובודאי גם רגשות אשמה...
לגבי התהייה שלך אם נכון להקים איתו משפחה לאור הקשיים בסקס? התשובה היא לא. אבל בגלל החברות הטובה, שווה לכם להגיע לייעוץ מתאים ורק אם זה לא יעזור - אז לקבל החלטה.

תודה על תשובתך.

לצערי זאת לא הבעיה היחידה, לכן קשה לי בהחלטות. אני סובלת מוסטיבוליטיס כבר עשור שלם. היינו בייעוץ סקסולוגי אך הבנו שיש בעיות בזוגיות ולכן לא היה מה לדבר על סקס לפני שנפתור דברים בסיסיים. נסינו טיפול זוגי - אך מהר מאוד הסתייגתי מהמטפל (לא הרגשתי בנוח בכלל). התחלנו טיפול אישי כל אחד. עם הזמן כל אחד יצר את האינדווידואל שלו וכעת צריך לחבר בינהם... זה כמו שני אנשים כמעט חדשים שצריכים להתאים את עצמם לכותרת זוג נשוי. מצד שני ישנם דברים שמפריעים לי שנשארו מפעם - ואני לא רואה בהם שינוי ומאוד פוחדת לפתוח אותם האמת היא שאני גם לא יודעת איך לפתוח אותם מבלי לפגוע או להשמע טוטאלית. אני לא שוכחת שיש שני צדדים למטבע. עלי עוברת תקופה מאוד קשה ורוב הזמן אני לא רואה טעם להמון דברים ומוצאת את עצמי מרוקנת מחיים - דכאון. ועם זה הוא צריך להתמודד....... וזה לא קל. מכיוון שהוא היותר בריא מבין שניינו (לפחות כך אני מרגישה) אני לפעמים תוהה אם אני לא עושה לו עוול בהיותי איתו.
לעיתים אני חושבת האם מערכת היחסים היא זו שמובילה אותי לתחושת הדיכאון שאוחזת בי. כמו ביצה ותרנגולת... מאוד מתסכל...

נורית היקרה, סליחה על העיכוב בתשובה שלי. אינני יכולה לייעץ לך כי ממה שכתבת נראה לי ששניכם מוקפים יועצים, המכירים אתכם הרבה יותר לעומק...אבל על פי "מבחן התוצאה", אם לאחר כל כך הרבה שנים לא היתה עדיין פריצת דרך משמעותית - אולי את צודקת בתחושה שלך שאין התאמה מינית ביניכם. מצד שני, קיימת האפשרות שבגלל ששניכם כבר מאוד זהירים וחסומים ולא חופשיים בבואכם לקיים יחסים - זה מקשה לצאת לדרך חדשה. אחד הדברים שאני מכירה ששמעתי שיכול לעזור הוא ללכת לייעוץ טנטרי. את מוזמנת להתקשר אלי על מנת לקבל המלצה על מישהי טובה שאני מכירה.

תוכלי להרחיב מה מהות הטיפול?
קראתי קצת באינטרנט ונראה שהאקסיומות בטיפול קצת צורמות לי.
מצד שני אולי אני פשוט לא מבינה....

שוב,
תודה מקרב לב

ראשית, אופי הטיפול נקבע בעיקר ע"י אישיות המטפל!!! בייחוד בתחום הזה. אין דרך אחת, אין אסכולה אחת. עלייך להיות מאוד זהירה אם את הולכת לכיוון הזה כי יש המון שרלטנים שעלולים לגרום נזקים. בגלל זה הצעתי שתתקשרי אלי ואפנה אותך למישהי טובה.
אחד העקרונות בטנטרה הוא האיטיות, עם המון הקשבה לתגובות הגוף. בטנטרה כל תהליך עובר האטה מהותית, "לא צריך להגיע לשום מקום".
מכיוון שזה עולם ומלואו, יש המון גישות, ומה שאת יכולה לראות באינטרנט הוא רק קצה הקצה, ורוב האנשים לא באמת יכולים להבין מהי טנטרה עד שלא התנסו בכך, ובתנאי שהם יעשו זאת אצל מישהו מקצועי.

מסכימה לגמרי. התחתנתי עם גבר שלא צריך מין וזה תסכול גדול ככל שעוברות השנים.
מאישה נשואה שעוד לא בגדה

אפשר וצריך לעשות הכל, (חוץ מלרשום כאן את התיסכולים,,,) בכדי לעורר תשוקה בזוגיות,
סקס זה התבלין---
מיניות יכולה להיות חלק מההבעה של אינטימיות, אבל אפילו הנאהבים הגדולים ביותר אינם נמצאים באינטימיות מתמדת בינם לבין עצמם, לכן קיים אצל האנשים פחד כל כך גדול מאינטימיות. אינטימיות יכולה להתקיים גם ללא שיתוף של מין, הם מהווים רק את הפן החיצוני שלה, הצד החלש ביותר, אינטימיות יכולה להתקיים עמה ובלעדיה,
יש היום כ"כ סדנאות ודרכי טיפול שיכולים להנחות את הדרך, ועם האוכל בא התיאבון,
---
דבר נוסף, ישנם מקרים רבים שבמהלך החיים משתנים היוצרות, בגלל הרמונים, בעיות כלכליות, אובדן בן משפחה, ועוד, בייעוץ מסודר בודקים מתי בדיוק חלה ההידרדרות ומנסים לתקן,
----
לדעתי היות ואנו חיים בזוג, זה אומר שפעם אתה סוחב אותי על הכתפיים, ופעם את סוחבת, איו מה לעשות לא הכל דבש, ולא כל הזמן בחורות רוצות סקס כמו ב"עספור",
ובמקרה שלכן צריך לראות מה אתן עושות לא נכון שהגבר מרגיש בטוח לשבת בחיבוק ידיים ואשכים ולא להתאמץ