זקוקה ליעוץ

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • זקוקה ליעוץ
    gilishir
    13/04/2010

    אני יוצאת עם בחור כבר חמישה חודשים. שנינו אוהבים אחד את השני ורוצים שהקשר יצליח ויביא לחתונה. כבר בתחילת הקשר שמתי לב לפער מסוים בינינו. אני רגישה מאוד, חברותית, משתפת ומוחצנת, אוהבת לנתח סיטואציות, לדבר על מודעות עצמית ותהליכים רגשיים,להתפלסף והוא-מגדיר עצמו כפשוט, מופנם מעט, מעדיף להתלוצץ ולא להתעסק בדיבורים "כבדים". בכל פעם שהתחלתי לדבר על נושאים "לעומק", הוא כלל לא הגיב אליהם והעביר נושא. כששוחחתי איתו על כך, אמר שלא שם לב שבכלל דיברתי על משהו "גבוה". הדבר מפריע לי מאוד מכיוון שמרבית שיחותינו "שטחיות" בעיני וחסר לי שהצד הזה שבי לא בא בקשר שלנו לידי ביטוי. בנוסף, היה קשה לי עם תגובתו כאשר דיברתי על נושאים אישיים שחשובים לי. לדג' דיברתי על מותה של סבתי והקשר המיוחד שהיה לי אליה, והוא לא הגיב בנושא ודבר על זה שהוא צריך להחליף לאוטו את הריפוד..כאשר הפנתי את תשומת ליבו לתגובותיו הוא הקשיב לי, אבל התקשה להתייחס לנושאים אישיים-רגשיים שהעלתי ולהצליח לתת לי תחושה שהוא מבין ומתעניין במה שאמרתי.

    עם התקדמות הקשר הגענו למשבר. נכנסתי לתקופת אינטנסיבית מאוד בלימודים ובעבודה. על מנת להשקיע בקשר ויתרתי על הצטיינות בלימודים (דבר שהיה חשוב לי לפני כן) ולא הקדשתי כלל זמן לחברות ולמשפחה. מנגד, עלה הלחץ מצידו להתחתן ושאגיע כבר להחלטה(שנינו דתיים ופרק זמן של שלושה חודשים נחשב מספיק להכרעה בעיני הסביבה). חשתי במתח ולחץ רב, ובכיתי המון (גם מולו). ניסיתי לשתף אותו ולשאוב ממנו עידוד, אולם הוא הביע הזדהות מינימלית מאוד כלפי תחושותי. לא התייאשתי, ישבנו יחד ואמרתי לו בדיוק את המשפטים שאני צריכה שיאמר לי ומה עליו לעשות על מנת לעודד אותי. הוא עשה זאת, אך ניכר כי הכל חיצוני. הוא בעצמו אמר כי הוא לא מצליח להתחבר לרגשות שלי וכאשר הוא חוזר הבייתה הוא שוכח ממני ומתחושותי ומגיע לפגישה הבאה כאילו הכל כרגיל. פעם אחת ניסה להזדהות איתי ונכנס לדיכאון ולתחושה קשה וביקש לנסוע הבייתה וללכת לישון (להיכנס למ"מערה"..).

    אני יודעת שהוא לא מתנהג כך מתוך חוסר התחשבות. הוא באמת משתדל ורוצה בטובתי ואיני כועסת עליו. אך עדיין, אני מרגישה שצורך רגשי גדול שלי לא בא על סיפוקו. בתקופה האחרונה אני חשה בכאב נפשי גדול ואף בתחושת חנק מהקשר. לפעמים איני רוצה לראות אותו רק מהפחד ששוב אפגע לאחר שאחשוף עצמי ואביע רגש והוא לא ידע כיצד להתייחס אליו ולהכיל אותו.

    אני יודעת שהקושי מאפיין הבדלים יסודיים בין גברים לנשים ואפילו קראנו שנינו את גברים ממאדים ונשים מנגה כדי לנסות לפתור את הבעיה. אבל, לפעמים נראה לי שהוא יותר מדי "גבר" ואני יותר מדי "אישה" ואיני יודעת אם נוכל בכלל לגשר על הפער הזה? וגם אם הדבר אפשרי, כיצד אעשה זאת כשאני חשה כאב והתחלה של ייאוש מהקשר?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    זקוקה ליעוץ

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • הי gilishir

    עדי בדיחי
    13/04/2010

    אני חושבת שתיארת בצורה ברורה מה עובר עלייך, ותודה רבה שאת פה ומשתפת אותנו.

    אכן, קשר בין דתיים הוא לא קשר סטנדרטי בבחינת הזמנים שלו, הכללים והנורמות של החברה מסביב. ולמרות זאת, אולי שווה לשים רגע את כללי החברה בצד ולהסתכל עלייך ועל עתידך. כי בסוף עם זה את נשארת- אחרי ההילולות והחתונות והשמחות וה"בקרוב אצלך", את נשארת איתו, את תחיי איתו. ואת גם תתמודדי עם החלקים הטובים והטובים פחות שלו. החברה שמלחיצה להתחתן- כבר לא יהיו שם.

    ולכן, אני לא אומרת חלילה לנתק קשר על הרקע הזה ולוותר. כי נשמע שכן יש ניסיונות לגשר, בעיקר מצידך (וזה בסדר שאת ה"מושכות"), כתבת ששניכם אוהבים ומאוד רוצים בהצלחת הקשר.

    אבל- יש בהחלט מקום להמשיך ולעבוד על הקשר, להמשיך ולעבוד על תקשורת נכונה בין גבר לאשה, אשה- עם כל המכלול שלה, וגבר- עם המכלול שלו. לא תארת בעיה מאוד נדירה מצד אחד, מצד שני הפער בהחלט מורגש כאן, וההחלטה לפנות לפורום כנראה הגיעה כי באמת את נמצאת באיזו צומת דרכים- הלחץ שלו ושל החברה לקבל כבר החלטה, מאידך- את כבר מגיעה למצב שלא בא לך להיפגש איתו כי ייתכן ותיפגעי. לי זה נראה ברור- לקבל החלטה למיסוד הקשר במצב בו את כ"כ מתוסכלת וכמעט מיואשת- היא לא נכונה. בהמשך- בהחלט כן, כשתרגישי מוכנה באמת.

    מה שכן- ידוע שבחברה הדתית יש אנשי מקצוע מתאימים, יש משהו בסגנון "מדריכי חתנים" - אבל בעצם מדריכים בכיוון של הכנה לקראת הכניסה לנישואין- אני יודעת שזה קיים בעיקר כי גם אני הגעתי מחברה דתית. נסי להיכנס לפורום של צוהר ודומים אליו.

    בנוסף, אפשר בהחלט לשקול ייעוץ זוגי קצר מועד, בו שניכם פעילים ושניכם מביעים את הפער- כל אחד מנקודת ראותו. את צודקת שפער כזה הוא בעייתי, ולא כי "באופן יבש" הוא בעייתי אלא כי המצב הזה מביא אותך, סובייקטיבית, לתסכול מתמשך. וכשצד אחד מתוסכל ככה- צריך לטפל. לכן יש יועצים ומטפלים מתאימים למצבים האלו, והרבה זוגות לפני חתונה עובדים על הזוגיות, גם דתיים כמובן, אין הבדל.

    לגביו- שבי איתו וסכמו יחד שהמצב צריך באמת להשתנות. שניסיתים לגשר, אבל זה עוד לא מספיק. מצד שני זה לא סוף העולם. כל הזמן צצות בעיות וצצים פערים בזוגיות, העבודה היא תמידית. נישואין הם רק ההתחלה של מסכת זוגית שטומנת בחובה גם לא מעט קשיים. ולכן זה "אימון" טוב עבור שניכם, וזה יכול לחזק אתכם מאוד גם להבא. לכן חשוב שגם הוא יבין שללא הדרכה שיקבל, שתקבלו- יהיה קשה לך למשיך ולקבל החלטה, וכמובן שצריך להבין שלא מקבלים החלטה כזאת מתוך לחץ. חשוב שתהיי כנה איתו בבחינת איפה הדברים מעמידים אותך ואיך את מרגישה שהתסכול גובר ואפילו חוששת להיפגע. הזמיני אותו ללכת יחד ולנסות לפנות לגורמים מקצועיים על מנת לגשר על הפער הזה, אני משוכנעת שאם שניכם רוצים בטובת ובהצלחת הקשר- שימו את הנורמות והלחץ החברתי רגע בצד וטפלו בדברים לאט, בקצב שלכם, ותתמסדו מתוך מקום בריא וחזק יותר- ודברים יסתדרו.

    בהצלחה רבה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו