בקשת יעוץ

חשוב לדעת שלא כל שלב שמתאים לך מתאים בהכרח לו. מבחינתך סובייקטיבית את מוכנה לשלב רציני נוסף, והוא פחות. מבחינתו - יש מה להתקדם ונשמע שרצונו להישאר איתך בקשר ולהתקדם, אך לאט יותר. לא הבנתי האם ביררת איתו איך הוא רואה את פני הדברים בבחינת הקשר והתיזמון הנכון למעבר יחד.

יש דבר כזה לדעתי פחד ממחויבות, אני לא בטוחה שזה המצב פה, יכולות להיות לזה סיבות אחרות גם כמו חשש להיכשל, חשש לאבד את הזהות האישית שלי בתוך בית משותף, חשש לפרנס ועוד ועוד..

חיכית מבחינתך הרבה (חודשיים) בין העלאת הנושא בפעם הראשונה לשניה, אבל מבחינתו כנראה הזמן מקבל משמעות אחרת וחשוב שתזכרי שלחץ רק יגרע מהרצון והמוכנות שלו לעשות איתך את הצעד הזה. כשיראה שאת יותר מרפה ומשחררת את החבל- ייתכן ופתאום יתפוס תפנית אחרת וירצה להצטרף אלייך לדירה.

אפשרות נוספת היא שכשאת תקחי לך מקום אישי משלך, עם הזמן, מתוך סקרנות ומתוך רצון להיות איתך- הוא יצטרף- אבל בזמן שלו. וזה חשוב לזכור.

לפעמים שווה לחכות עוד כדי להשיג את הזוגיות הטובה עם האחד.. ואין העיכוב מבחינתו אומר שאינו אוהב אותך מספיק. רצון למעבר למגורים לא בהכרח מעיד על אהבה.. אולי על בשלות.

נסי להיות סבלנית ואולי גם לנסות לזהות עמו את הקשיים ומה קשה לו בדיוק במעבר הזה. (לא בשיפוטיות, אלא להזמין אותו לשיחה גלויה שבה את מנסה להכיר אותו ואת הקשיים טוב יותר. אני משוכנעת שהוא יעריך את זה.

בהצלחה