בעיה קשה

לי היקרה, נראה לי שאיך שלא תהפכו את זה - הנתונים הבסיסיים לא ישתנו. אלה נתונים אובייקטיביים, מקובלים, והדרך היחידה להתגבר על הבעייה שלו היא ע"י שינוי בצורת החשיבה וקבלה והשלמה עם המצב. הדרך היחידה עבורו לא להיות במצב הזה היא למצוא בת זוג ללא ילדים משלה, או להישאר איתך ולוותר על הקמת תא משפחתי משותף.
אם רוצים להתקדם שלב, ניתן להחליט שמקדישים חדר שיהיה מיועד לשני הילדים שלו, ויישאר ללא שימוש אחר, כך ששני ילדיו ירגישו שזה ממש החדר שלהם. נכון שצפויים ריבים ומתחים בין הילדים שלך ושלו, אבל ככה זה, וכך מה שאפשר לעשות הוא לראות בריבים שיהיו בעתיד הזדמנויות לחנך לערכים של סובלנות, קבלה, שיתוף - עבור הילדים של שניכם.
אולי נכון יהיה לחכות עוד שנה עם הצעד הזה על מנת להיות יותר בטוחים בקשר, ולהרגיל את ילדיו לילדייך במפגשים רבים, ובבוא הזמן, אחרי שתחליטו על המעבר, ניתן לגייס את כולם לתכנון החדרים, ולקביעת כללי התנהגות בבית החדש.
אני חושבת שלא יהיה נבון מצידך ללחוץ עליו לעשות את הצעד הזה, כי זה נכון שעבורו זה צעד יותר קשה רגשית מאשר עבורך, כי זה מעורר רגשות אשמה כלפי הילדים שלו - שהוא מתחיל לשמש בפועל בתור דמות אבא עבור ילדים אחרים יותר מאשר ילדיו הוא. לכן עדיף לחכות שהוא ייזום כאשר הוא יהיה בשל לכך.