החבר שלי לא אוהב לדבר

לדעתי עדיף ללכת כאן "הפוך על הפוך". כי אם את משדרת כלפיו ביקורתיות ואי קבלה בנושא כישורי השיחה שלו - יש להניח שהוא יהפוך להיות רגיש מדי ומאוד לא חופשי ומתוח, עם חששות עד כמה הוא עומד במשימה מבחינתך, וזה לא מצב בריא.
אם את כל כך אוהבת אותו - קבלי אותו כמו שהוא ואל תשאפי לשנותו. חפשי לך חברות טובות או אפילו ידידים שיתאימו לצורך שלך בשיחות נפש. אינני חושבת שבן הזוג יכול וצריך לספק את כל הצרכים שלנו! אם תפעלי על פי העצה הזאת יש סיכוי יותר גדול שעם הזמן הוא ייעשה יותר פתוח ושותף לחלק מן השיחות. כרגע נדמה לי שהנקודה זאת היא רגישה אצלך, ויש להניח שנוצרה כבר סופר רגישות גם אצלו באותו נושא.
בדורות הקודמים הצורך בשיחות ובשיתוף סופק ע"י נשות החמולה בעיקר. כיום אנחנו מצפים מבן הזוג שיהיה "הכל" עבורנו: מאהב, מחזר, החבר הכי טוב, אשף כלכלי, אבא נפלא ועוד ועוד...מאוד קשה לספק את כל הצרכים, והרבה גברים נפלאים הינם סגורים רגשית הרבה יתר מנשים. יש גברים שעם הזמן מתפתחים ונפתחים בנושאים אלו. הכרתי כמה גברים מאוד סגורים שנפתחו בעקבות סדנאות לצמיחה אישית שהם עברו. אני עצמי הייתי פעם צעירה מאוד סגורה ותכונה זאת השתנתה בעקבות דינמיקה קבוצתית שעברתי בזמן לימודי באוניברסיטה.