נחירות

שלום,
אני בת 27 ובן זוגי בן 30 אנחנו מכירים כחודשיים, אך הקשר מאוד אינטנסיבי, ויש דיבורים מאוד גלויים על עתיד משותף, אני בעל ניסיון יחסית עשיר במערכות יחסים ארוכות ואף מגורים עם בן זוג לעומתו שמעולם לא התנסה, אף על פי כן נראה כי הוא אדם מאוד זוגי ונהנה מהזוגיות מאוד.
נראה שמשיכתי העזה לבחורים "גדולים" מביאה אותי פעם אחר פעם לסבול מלילות קשי שינה וזאת בשל נחירות בלתי פוסקות, לעיתים מאוד חזקות (ולעיתים כמעט ולא קיימות חייבת להודות) בזוגיות הקודמת שלי זה היתה מריבה בלתי פוסקת עם הבן זוג, אני הייתי מתוסכלת כי אני לא ישנה טוב והוא מתוסכל כי אני מעירה אותו ולא מפסיקה להעלות את זה.
הפעם עם הבן זוג הנוכחי אני רוצה להמנע מסיכסוכים בנושא על אף שנראה שאני כבר חציתי את הקו בנושא... לדוגמא הבוקר קמנו ואמרתי לו שהגעתי למסקנה ושאני לא בטוחה שהיא נכונה (גם את זה אמרתי) שכאשר הוא אוכל הרבה בשר הוא נוחר יותר, הוא נורא כעס על המשפט הזה, אפילו נעלב, והטיח בי שזה אולי בגלל שהוא ישן צוד לקיר וקפא מקור (הוא מאוד פולניה לעיתים קרובות) ושחודשיים שלמים מאז שאנחנו ביחד לא היתה פעם אחת שלא דיברתי על זה (ברור שזה לא נכון, בעיקר שהפעם אני ממש משתדלת לעשות את זה הרבה פחות וגם כשאני מעלה את זה אני עושה את זה כבדיחה כדי לא ליצור רגשות שלילים לנושא) אך כנראה שזה לא עובד לי או שאני עושה משהו לא נכון. אני לא הבנתי למה הוא כועס והתרגום שלי לעניין היה שהוא נבוך מזה וזה שאני מעלה את זה מרגיש לו כאילו אני מעלה נקודות חולשה שלו או משהו בסגנון, לכן ניסיתי לצחוק על זה, ולהתבדח כדי לפוגג את הרגשות השלילים על הבוקר. לבסוף איכשהו יצאנו מהעניין (רק אחרי סקס בוקר שברור לי שקרה כדי להשכיח את ההתחלה הצולעת של היום)
בכל מקרה, אני מודעת לדברים האובייקטים, כגון העובדה שאנחנו אומנם מרגישים כאילו אנחנו יחד כבר הרבה זמן בגלל האינטמיות הרבה אך אנחנו באמת מכירים מעט מאוד זמן ויכול להיות שצריך זמן להתרגל אחד לשניה, אבל הפעם בניגוד לפעמים אחרות אני ממש רוצה שזה יצליח, אני אוהבת אותו ומרגישה שהוא האדם הנכון.
לאחר ההקדמה הארוכה אני אשמח אם תוכלו לייעץ לי איך להתמודד עם הנחירות ואולי עם השיחות שלי איתו (ולא רק בנושא הזה ומלבד אטמי אוזניים שיש לי על השידה) כדי לא לפגוע באגו שלו וכדי שאוכל לישון בשקט
תודה