פחד לא הגיוני משיער ראשי

נועה יקרה,
אני מסכימה אתך שהבעיה בראש שלו ולא בשלך. התעסקותו הלא רציונאלית בנושא מאוד מטרידה ומחייבת טיפול ובחינה מקצועית.

הי נועה,

יהודית בתשובתה הממצה והקולעת אלייך צודקת בהחלט. ראי, זה יכול להיות שיער, זה יכול להיות לק על הציפורניים, זה יכול להיות צבע עינייך שמשתנה בשמש (ואני לא צינית חלילה). מדובר בבעיה נפשית.

אני לא יודעת איזה עוד טריגרים היו או יש בקשר, ואם את מצליחה לאפיין ולזהות את האובססיביות והכפייתיות של בן זוגך באשר לדברים שחייבים להיות מושלמים בעיניו- ממש התעסקות מטרידה בעיניינים שוליים וחסרי משמעות (וגם רבי משמעות, קל וחומר) שהכל ייראה וירגיש מושלם. זה יכול להתבטא רק בחשיבה, ויכול להמשיך הלאה למעשים- סדר ספציפי, טקסיות מסויימת, חוקים, ועוד.

חצי שנה זה בהחלט זמן סביר ש"השדים יצאו" מהארון, ואני מצטערת לספר לך שזה מצב בעייתי. אבל- סיפרת על קשר טוב, על אהבה, ועם זאת על חוסר אונים מה עלייך לעשות.

נצלי והשתמשי בקשר הטוב והפתוח שפיתחתם נסי לבדוק עד כמה הוא מבין ואיך הוא תופס את ההתנהגות שלו- האם הוא מבין שמשהו מוגזם, מעוות? האם הוא יכול או מרגיש שיכול לשלוט בזה? אם מבין אותך ומה זה גורם לך? בקיצור- תובנה למצב. אם את מקבלת את הרושם "שיש עם מי לדבר" ויש עם מי לעבוד על שינוי- ולך יש את הסבלנות והכוחות להשקיע- נסי לעודד אותו לגשת לטיפול (התנהגותי למשל - C.B.T), אפילו להצטרף אליו אם יחוש נוח ולהתחיל במשהו משם. יש פעמים שזה עובד נהדר, במיוחד במצבים בהם רוצים מאוד ויש כוחות אישיותיים טובים- זה אפשרי ואנשים חיים עם הפרעות אובססיביות כמו כולם, וחיים טוב. ואנחנו לא מרגישים בהם ביומיום.. אבל הם בינינו.

סביר להניח שהוא מכיר את הדפוס הכפייתי הזה בעוד מצבים בחייו ופחות שיתף אותך כי חשש, ועכשיו כשיש משהו כ"כ מאיים (כמובן שלא אובייקטיבית, אלא מנקודת ראותו) הוא נלחץ ונכנס לכזה סטרס שאיסוף מידע רלוונטי באינטרנט וע"י חיטוט בראשך- יכול להרגיע לעת עתה. וחוזר חלילה..

בגל שאת כה אוהבת אותו והוא אותך, נסי לשקף לו בעדינות מירבית את המצב, כמה המצב הזה לא הגיוני, ושאת מוכנה (אם את מוכנה) ללוות אותו ולעזור לו, אך אם לא יעזור לעצמו- המריבות הצעקות ישנו ויחזרו על עצמן, והתסכול יגבר ויותר מכך- הוא ימצא נקודות אחרות לא מושלמות ואת עלולה בסופו של דבר גם להיפגע שלא לצורך. לכן חשוב לטפל בזה, אני חוזרת שזה אפשרי אם רוצים, יש היום טכניקות מיוחדות (ולא חפרניות) לטפל בהפרעה כפייתית.

וזכרי- זאת לא את. זה הטריגר שהציף הכל.

אם תצטרכי עוד מידע- בשמחה.