מיואשת כבר.....

נדמה לי שבתוך תוכך את יודעת מה את צריכה לעשות אבל עדיין פוחדת. פוחדת שאולי משהו בכל זאת ישתנה ואת תפספסי...אולי פוחדת להשאר לבד...אולי עדיין לא מוכנה לוותר.
הקשר הזה לא טוב לך , מתוקה. את לא זוכה לאהבה, לשיתוף פעולה , להבנה ואיכפתיות מבן זוגך.
זה לא אמור להיות כך בקשר טוב. וזה לא ישתנה.
קומי, שנסי מותניים ועשי את המעשה.
חיזקי ואימצי, ותמיד תזכרי שמגיע לך את הכי טוב!!
שירית.

שלום דורין,
אני לא מבין גדול, אבל אני אנסה לעזור..
אני מסכים עם שירית- זו לא זוגיות תקינה כשהגבר לא מראה אכפתיות ואהבה וזה לא יכול להימשך ככה באופן הזה.
לפי דעתי- תעלי לפניו את הנושא, אבל תשתדלי לדבר מהלב ובטון שקט על מנת שהוא לא יפרש את זה כריב, תסבירי לו שאת אוהבת אותו, אבל שזה קשה לך מאוד ככה שאת מרגישה שהוא לא מפגין כלפיך אכפתיות, ועל כך שכשהוא אומר "אני מבין.." והוא לא באמת מפנים מה שאת אומרת.
פשוט תפרסי לפניו את הרגשות שלך ותגידי לו שאם זה יימשך ככה את חושבת לוותר על הקשר ביניכם...
שתי דגשים חשובים:
1-חשוב מאוד, לשמור על טון נמוך ולא להתפרץ, כדי שהוא לא יגיד לך "את רבה איתי שוב.." וגם כדי שזה לא ייגרר באמת לריב בסופו של דבר, אלא פשוט תגידי מה שיש לך בלב בצורה נעימה וברגש.
2-עוד נקודה חשובה, כשאת מתחילה לדבר על כך, אל תתחילי ישר בטענות שלך כלפיו- (כי אף אחד לא אוהב טענות ואז הוא רק יחכה שתסיימי לדבר), אלא קודם תתחילי ביתרונות שלו- ובכך שאת אוהבת אותו ומרגישה כלפיו רגשות שלא הרגשת כלפי אף אחד לפניו, ורק אז לאמר לו את הטענות - ואז הוא גם יקשיב לך יותר..
(שתי הנקודות הנ"ל חשובות לא רק ספציפית לעניין הזה אלא באופן כללי בחיים..)

אם את באמת חשובה לו, אז ייתכן שהוא יפנים את זה וינסה להשתנות (על מנת לא לאבד אותך).. אבל אם גם אחרי זה את רואה שזה לא עוזר, כנראה שהוא לא באמת מתאים לך.. אל תדאגי, יש עוד הרבה דגים בים- דגים שיתייחסו אלייך יותר טוב ויהיו יותר אכפתיים ויבינו את איך שאת מרגישה.. העיקר לא להישבר, לנסות לקחת את זה בקלות ולהאמין שיהיה טוב.
זהו, אני מקווה שעזרתי לך איכשהו.. שיהיה לך הרבה בהצלחה!

אוףףף אני כבר לא יודעת מה לעשות...
הוא התקשר עכשיו אמר שהוא רוצה לסגור את העניין לכאן או לכאן ושאי אפשר להמשיך לריב ככה כל הזמן.
הוא אומר שאני יודעת מה החבילה ושאני צריכה להחליט אם אני מקבלת אותה כמו שהיא או שלא ושאם לא אז שאני אשחרר אותו.
אמרתי לו שאף אחת לא תהיה מוכנה לקבל יחס כזה שגובל אפילו בהשפלה של הצד השני. הוא אמר סבבה אז שחררי, תיפרדי ממני.
התחלתי לבכות.... אני פשוט לא יכולה יותר ולא יודעת מה לעשות עם זה.
כואב לי לוותר עלינו ועוד יותר כואב לדעת שכבר אין לו כוח לשמוע מה שיש לי להגיד.... הוא רק רוצה לסגור את העניינים.
הוא לא מוכן להגיד בפירוש שהוא רוצה שניפרד, נראה כאילו הוא רוצה להפיל עליי את האחריות.
אני מצידי עוד לא הגעתי לתובנות, מפחדת לעשות את הצעד הנחרץ הזה....
השיחה הסתיימה בזה שהוא אמר שאני צריכה לאסוף את עצמי ולא לבכות מהדברים האלה.... הוא אמר שנדבר יותר מאוחר, זה כאילו לא נסגר לשום כיוון עדיין...

איך ממשיכים מכאן?

יאלה מאוחר עוד מעט שבת
אז ככה בקצרה
אולטימטום זה לטורריסטים,
תירגעי יש הרבה דגים בים, ואת לא חייבת לענות מייד, למה לא ככה ?
תאמרי לו בפשטות שקשה לך ואת צריכה להחליט בנידון, אלא שזה דורש ממך זמן, ואולי אף ייעוץ של צד ג'
באותה נשימה את יכולה לומר לו שאת חושבת ללכת לייעוץ זוגי לשיחה או שניים כדי לברר עם עצמך כמה דברים שבסוף יועילו גם לו,
זו את - וזאת החבילה,,,
שבת שלום ו ב ה צ ל ח ה

החבר שלך לא מוכן לעשות שום שינוי עם עצמו. ויתרה מזאת ממש לא אכפת לו שתיפרדו. אני אפילו שומעת מגרונו : תיזרקי אותי כבר...
חבל לי עלייך..