משבר בנישואין

שירן היקרה, לאורך כל הדברים שכתבת היה חסר לי משהו: מה את מרגישה כלפיו? עד כמה את אוהבת אותו? לי זה הופיע, לאור מה שכתבת, כאילו הדבר היחידי שאת "סופרת" הוא היחס שלו למחלה שלך.
אז מעבר לנושא שמטריד אותך, שתיכף אתייחס אליו, מאוד חשוב שתבחני מה את חושבת עליו, מה את מרגישה כלפיו, איזה מין בן אדם הוא, עד כמה את מעריכה תכונות שונות שלו.
לגבי חוסר ההתייחסות שלו: שווה לבדוק זאת יותר לעומק. יכולות להיות לכך סיבות שונות.
אולי הוא מאוד חושש מן הנושא ומעדיף "להכחיש" אותו ע"י חוסר התייחסות.
אולי כאשר את מעלה את הנושא הוא מרגיש חסר אונים ומתקשה לעזור לך ולא אוהב להיות במצב כזה. הרבה גברים רוצים מייד לעזור, לפתור את הבעייה וקשה להם עם בעיות שאינן נפתרות אלא נמשכות.
אולי הוא אינו מצליח להבין בדיוק מה את צריכה ממנו, ואת נמנעת מלבקש בצורה מדוייקת וברורה אלא מעדיפה שהוא יבין מעצמו מה נדרש?
אני חושבת שעליכם לקיים שיחה פתוחה ולהבין זה את זה לעומק בנושא הזה.
כמובן שקיימת האפשרות ש"זה גדול עליו" וחשוב שתדעי זאת באמצעות השיחה.
עם כל זאת, זה מוזר לי שאת לוקחת על עצמך לעשות הכל בבית! האם את עושה זאת כדי להוכיח לו ולעצמך שאין עלייך מגבלות פיזיות? בכל מקרה זו לא התנהלות נכונה וחשוב לשנות זאת. את לא תחזיקי מעמד פיזית ונפשית אם הוא לא יהיה שותף אמיתי שלך, גם בלי קשר לבעייה הכרונית שלך.
את צודקת שעליכם לעשות "בדק בית" לפני שמחליטים לעשות ילדים, ויפה שעה אחת קודם.

תודה על תגובתך המהירה,
לשאלתך- אני מאוד מאוד אוהבת את בעלי, הוא יודע לפרגן להשגיי המקצועיים, לחזר ולהחמיא לי על כל דבר שאני עושה, והאינטימיות שלנו מצויינת. יתכן והשתמע שכל מה שאני רואה זה היחס שלו למחלה, אבל לצערי מטבענו אנחנו לרוב רואים את הכוס הריקה, מה גם שזה לא עניין חולף אלא שמדובר במחלה כרונית ולכן ברור לי שגם המחלה מעורבת בנישואינו ולכן כל כך קשה לי שהוא לא קשוב אלי בנושא.
אני נושאת איתי חשש יומיומי שאהיה חלילה נטל עליו בעתיד, ומזה נולדת המחשבה שאם כיום כשאני מתפקדת וזקוקה בעיקר לאוזן קשבת ולמעט עזרה אני נתקלת באוזניים ערלות, מה יהיה בעתיד כשבאמת אזדקק לו וכשיהיו גם ילדים שזקוקים לטיפול. אני מאוד חצויה בין האהבה והמשיכה הגדולה שלי אליו לבין הצורך להיות ריאלית, צורך שנכפה עלי לאור המציאות הבריאותית שלי.
באשר לטיפול במטלות הבית, אני נאלצת לשאת בעול לבדי כי הוא לא אוהב לעזור, וזו בעיה שלדאבוני נשים רבות נאלצות להתמודד איתה ולעשות לוליינות כדי לתמרן בינה לבין קריירה, וזו גם בעיה שבעניינה אני לא מצליחה לחדור לתודעה שלו לגביה שיבין שאני באמת צריכה את עזרתו בעניין. אני כבר שנה מנסה "להגיע אליו" בנושא וממש אובדת עצות.