לא בטוחה שמתגעגעת לבעל

לא קרה כלום בסך הכל יש בך רצון לקצת שקט קצת חופש זה לא סוף העולם.
מלבד זה מה הוא געגוע? האם עצם זה שאת עסוקה במחשבות על חוסר היכולת שלך להתגעגע
זהו לא סוג של געגוע?
זכית בקצת שקט
תבדקי את עצמך כאשר יחזור האם תהיה שמחה בלבך?
ובכל זאת זאת הפעם הראשונה שאתם נפרדים לכזה פרק זמן ?

מסכימה עם שמחה.

הייתי גם מציעה לבדוק עם עצמך מה יש בשקט הזה שקיבלת עכשיו, מה יש בו שאת רוצה "להתרפק" עליו. ז"א- מה היה רועש קודם? אם יש כזה בכלל. לא לשכוח שאנחנו הגענו לנישואין כאנשים יחידים לכל דבר, אינדיבידואל, וקרוב לוודאי שאחרי 14 (!!) שנים, השגרה, המשברים, השחיקה של הנישואין יבואו.. ויהיה טוב גם קצת לזכור את הלבד.. ולתת לו מקום.

לא הייתי חושבת שזה חריג, אלמלא יש משהו מאוד חזק שאת ממש לא מתגעגעת אליו, כשבעלך היה איתך קבוע. ז"א- משהו באינטראקציה, בתקשורת, בהתנהגויות השונות מולך, שכנראה עשה לך טוב שהתרחק ממך לזמן מה. לא כתבת כמה ימים עברו מאז אותה תקופה, ז"א האם מדובר ביומיים ואת שואלת אם זה חריג, או שמדובר בכך שמחר צריך לחזור ואת ממש לא בעיניין? שווה לנסות לבדוק איפה בדיוק הנקודה הזאת..

בכל אופן, אם סה"כ טוב לך איתו, את אוהבת אותו, והיה טוב קצת בלבד- אין בזה סיבה לדאגה לדעתי.