בעיה

הי גלית,

אני מבינה אותך.

נשמע שהגעתם לקושי בכל הקשור לתפקידים בבית: מי עושה מה, מי מצפה למה, מה כל אחד מצפה מהאחר וכו'. אם תנסי לחשוב מאיפה הבחור הגיע, ז"א מאיזה מודל של בית, של אמא, של אבא, אולי תמצאי שם את התשובה. בכל מקרה, הוא תופס כנראה את התפקיד שלך שונה ממה שאת תופסת אותו, וכשיש את הפער הזה- נוצר הקונפליקט.

אני מציעה שיום אחד באמת תנקי טוב את הבית, ובאמת תכיני אוכל מצויין, ולאחר שהוא שבע (חשוב..) ומרוצה (חשוב מאוד), תדברי אל ליבו. (בכל זאתף במצב כזה הוא מגיע בפחות טענות מראש).

אבל לא לדבר איתו מהנקודה כמה הוא לא בסדר שמצפה שאת תנקי ותבשלי, אלא מנקודה של איפה את גדלת, למה את רגילה, מהם הצרכים שלך כאשה, איפה הקשיים שלך, ולנסות גם לשקף לו כמה את מבינה שאצלו זה לא היה כך (בהנחה וזה נכון) וכמה גם הוא לבטח לא רגיל למצב הזה. לשקף לו את הפער בין שתי העמדות שלכם.. ולשאול אותו, בנימה של להתייעץ איתו נטו- מה אתה מציע לעשות? איך אתה חושב שאפשר לגשר על הפער הזה? כי כרגע- שנינו מתוסכלים.. אתה נעלב מאוד, אני נפגעת גם. בו ננסה לתקן. כשהתשובה או אפילו חצי ממנה תגיע ממנו- תזרמי איתו, תנסי ללכת בראש שלו ודרך ככה להגיע לחוזה משותף ביניכם. אם הוא יציע לעשות משהו אחד בבית- זאת התחלה מצויינת.

אני יכולה לספר לך, שלכתוב רשימה ולשים אותה על המקרר זה פיתרון לא רע- כל יום עושים משהו אחר. זה לא תמיד עובד, אבל עצם זה שכתבנו, שהסכמנו, שזאת פשרה של שנינו- אף אחד לא ממש יכול לבוא בטענות.. אז למשל- את יכולה לנסות לשמור על ניקיון הבית ועל אוכל - והוא מאידך, יכול לעשות דברים אחרים שהבית זקוק לו בשוטף כמו קניות, תשלום חשבונות, שטיפת רצפה, קניות לשבת- לא חסר.. חשבו יחד מה כל אחד יכול לעשות והגיעו לפשרה. אבל אל תשכחי- לשקף את הפער ולתת לו להוביל את השיחה לקראת פיתרון.. ייתכן וזה יתן לו יותר הרגשת של שליטה וכוח- ואז הוא לא ירגיש מתוסכל לשתף איתך פעולה (סוג של הפוך על הפוך שעובד רבות).

בהצלחה רבה