בעיה

הי גלית,

כתבת שעם הזמן את יותר ויותר אוהבת את בעלך וזה מה שנתן לי את ההרגשה שאת בדרך הנכונה.

כנראה שהתקופה בה היה בינך לבין אותו ידיד תחילתו של משהו שנגדע (ושימי לב שדווקא לפני שטס אז התחלת להרגיש בחסרונו ולהתאהב- זה טבעי), - אותה תקופה זכורה לך כמשהו טוב, מתוק, תקופה יפה של תחילתו של קשר או רומן.

אני חושבת שאת יותר חושבת על הפנטזיה ועל הריגוש שהיה יכול להיות עם הידיד הזה, אל מול 4 שנים של נישואין, שגרה, משברים, עליות, וכו'. זה מאוד טבעי. קל לנו להיסחף למקומות האלה כי הם הרבה יותר זמינים, נוחים ונעימים.

אבל אם תחשבי טוב, תגלי שעם כל פרנטר, מושלם ככל שיהיה, יגיע השלב בו תיכנסו לשיגרה, לתקופות יפות ופחות יפות, וכל הערפל מתפזר.. נמצאים מול אדם עם חסרונות, לצד היתרונות. אם תנסי להיזכר בעובדה הזאת בכל פעם שאת חושבת "מה היה קורה אילו", ואם תוך כדי תשקיעי ביחסים עם בעלך ותכניסי ריגושים וכיף לזוגיות הקיימת (שסה"כ את מתפתחת בה ואוהבת אותו)- זה יחזיר אותך למקום שהיום את נמצאת ברווח, שמציאות, והיא טובה לך, ולא בפנטזיה ובמשאלות לב כאלה ואחרות שגם בהן יש איזו נחיתה למציאות בסוף, וגם שם לא הכל ורוד ומושלם כמו שהדימיון שלנו אוהב להאמין..

לכל אחד יש בלב פינה חמה לאהבה ישנה
תשאירי את זה כזיכרון יפה ותמשיכי בחייך
אין לך מושג אמיתי מי האדם ואיך זה לחיות איתו
לא כדי להרוס דבר טוב בשביל חלום ילדות
בהצלחה