הטרדה מינית וזוגיות

אנו זוג נשוי בגיל הארבעים, כל תקופת הזוגיות בנינו הייתה מלווה במשברים,וסבלתי סבל רב לאורך כל התקופה. בקרירות, אדישות, חוסר פירגון ומה לא
לבקשתה להתגרש, כי היא מרגישה חנוקה ללא חופש, ושאני מזלזל בה, ואני אלים מילולית כלפיה,
לציין, שמה שהיא טוענת אינו נכון וגם אם הייתה פליטת פה זה נבע מהתיסכול בו הייתי כתוצאה מהיחס שלה.

ביוזמתי התחלנו בטיפול זוגי,
במהלך הטיפול הזוגי עלתה תקופת הילדות, ואישתי חשפה חוותה הטרדה מינית מצד אביה בתקופת הילדות
זה התבטא בשלילת חופש, אלימות מילולית ופיזית, וכן הטרדה מינית שעדיין דנו בה. האימא שלה פחדה מאד מאביה ולא יכלה לעשות מאומה.
שקישרתי זאת לזוגיות בנינו, זה התאפיין בפחד בלתי הגיוני ממני, ברצון לחופש, שכמעט ואין לה מגבלה לחופש, הסקס בנינו היה מאולץ הייתה מסוגרת ומכווצת. חששה לכל צעירה שהייתה בקרבתי,
היא טענה שבלילות שהיא ישנה ישנה שינה קלה מאד, כנראה מחששות מהעבר. כל התבטאות הקלה ביותר הציגה זאת שאני מכנה אותה זונה, מזלזל,
לציין יש נכון בדבריה אך תחושיתיה קשות הרבה הרבה ממה שקורה במציאות
היועצת קישרה זאת לתקופת הילדות והמליצה לה לטיפול פרטני בבעיה.
אני מאד אוהב את אישתי ומוכן לעשות בשבילה הכל
מאז תחילת הטיפול מערכת היחסים בנינו השתפרה, קיימנו יחסי אישות מס פעמים ואף התנשקנו ארוכות דבר שלא נעשה שנים.
אך כל יום יש לה מצב רוח אחר לפעמים שאני להתקרב אליה, היא דוחה אותי,
מה שכן היא אמרה שאנחנו לא מתגרשים ושצריך סבלנות ואין לי אותה.
שאלותיי?
האם אפשר בכלל לפתור את הבעיה שלה, כי סבלתי מספיק ואנני רוצה לסבול יותר, להתגרש למרות הכל.

האם להיפרד לתקופת מה ולתת לה את החופש לקבל החלטה להמשך הזוגיות בנינו?

אני מאד רוצה להתקרב אליה נפשית וגופנית אך קשה מאד, ואני סובל נורא מזה

אנא, הצעתכם מה לעשות