[סליחה הינה פיסקתי ותיקנתי מצטערת]

אז..ככה .. היה לי חבר שנה ותשעה חודשים,בהתחלה הכל היה טוב ויפה באמת שאהבתי אותו והוא אותי. היה לי גם ידיד טוב שהוא וחבר שלי חברים ממש טובים, בקיצור היינו ביחד מלא זמן אני וחבר שלי. אז היה המסע לפולין ולא חשבתי שזה ישנה משהו אבל כניראה שזה שינה המון, כי כשהוא חזר [החבר שלי] הוא לא היה אותו דבר, כאילו מישהו דפק לו משהו בראש והוא השתנה והרגשתי שהוא לא אוהב אותי יותר באמת, והיה לי ממש עצוב. לא ראו את זה מבחוץ אבל ככה זה היה למרות שעדיין הייתה בנינו תשוקה והכל והיחסים היו מדהימים אבל...הרגשנו שנינו שמשהו חסר אבל אהבתי אותו ממש ממש, ואני עדיין אוהבת אותו. בכל מקרה שבועיים אחרי פולין אמ.. הוא ניפגש עם איזו ילדה למטה שכיביכול הם נהייו ידידים טובים בפולין בסדר אני סמכתי עליו אבל קינאתי והייתי קצת עצבנית, והיה נורא קשה לי להיסתכל עליו כי הוא ידע שזה יפריע לי ועשה את זה בכל זאת יום אחרי נפגשנו למטה וליפני שניפגשנו, הוא התחיל להגיד לי במסן כמה שאני מדהימה והכל כאילו הוא עומד להיפרד ממני. וידעתי שזה מה שיהיה בתאכלס גם אני חשבתי על זה הרבה בגלל הידיד הכי טוב שלי כי היה לי קשר טוב עם הידיד שלי כשהוא היה בפולין. אני וידיד שלי התקרבנו יותר אבל בחיים לא הייתי בוגדת בחבר שלי, כי אני ממש ממש אוהבת אותו. בכל מקרה הוא חזר מפולין עם ידידות מסביבו וכולו כזה דון זו'אן, ואני ממש ממש ניפגעתי כי בתאכלס אני החברה שלו שהוא לא ראה שבוע שלם. הוא אמור לרצות להיות איתי ולהיתגעגע אלי, ובמקום זה הוא היה כל הזמן עם המשלחת, וזה פגע בי אבל לא אמרתי לו כלום בגלל שהוא היה חשוב לי ולא רציתי לפגוע בו. בקיצוור הוא ניפרד ממני באותו יום. הפרידה עצמה הייתה ממש יפה כאילו זה לא היה רע זה די היה ביוזמה של שנינו, למרות שלא רציתי להיפרד בכלל לא רציתי אבל בגלל שכיביכול הוא הרגיש לא טוב במערכת יחסים היה חשוב לי שהוא יהיה מאושר גם אם זה לא איתי. אחרי שבכיתי יומיים שלמים והתחלתי להדחיק, הכל ממש הכל לא רציתי לדבר על זה בכלל למרות שהשארתי את כל המתנות ואת כל המיכתבים בארון, ועל המיטה כי רציתי לזכור לא רציתי לשכוח בכל זאת הוא מיוחד בישיבלי .אחרי שניפרדנו והדחקתי הידיד הזה שלי שהוא חבר טוב שלו היה המיפלט שלי .דיברתי איתו מלא וניפפגשנו ובאיזשהו שלב היתנשקנו אני והידיד, ואז סוג של היינו ביחד בסוד במשך שבועיים, אבל לא ידענו שנינו מה אנחנו מרגישים באמת כי אני הייתי מבולבלת כי אהבתי אותו ליפני שהכרתי את החבר שלי, ואחרי שניפרדנו זה חזר אלי.ועכשיו כאילו גם הידיד שלי בקטע שלי זה סוג של חלום כזה שמיתגשם[זה נשמע פטאתי אני יודעת אבל ככה זה הרגיש]והיינו אני והידיד שבועיים ביחד בסתר כזה,ואז היו שבועיים שפשוט לא יכלנו להיפגש בגלל שהיו מיבחנים וגם היה את החברים שלו. שאגב הם החברים שלי. אחרי זה דיברנו והוא סיפר לי [הידיד] שהוא לא אוהב אותי שהוא הגיע למסקנה שוואלה אם הוא יכול בלי להיתנשק איתי ובלי לראות אותי שבועים