המשךך

אני בסך הכל צריכה לדעת מה אני עושה מכאן? איך אני ממשיכה?
איך אני שוכחת מהאקס שלי ? או איך אני גורמת לו להיתאהב בי שוב ?
ואיךך אני גורמת לידיד שלי לחזור לדבר איתי .. בגלל שיש לנו עבודה לעשות ביחד ואם הוא לא ידבר איתי אני נידפקתי עם העבודה
מצטערת שבהתחלה לא הבנתם מה שרציתי מקווה שתבינו עכשיו יותר מצטערת =]

נטלי יקרה, לאחר שקראתי את כל הקטעים של מכתבך, אני מתרשמת שאת נערה מאוד רגישה, ולוקחת את מה שקורה לך מאוד לעומק. יש בכך דברים טובים - עוצמת הרגשות היא לשני הכיוונים: כאשר זה טוב - זה ממש נפלא, אבל כאשר זה רע - זה "רע לתפארת" (כמו השיר של אלכסנדר פן "וידוי").
זה גם אומר שכאשר מישהו נוטש אותך את מאוד מאבדת את תחושת הערך העצמי ומייד מחפשת מישהו אחר להיתלות בו כדי להרגיש נאהבת, אפילו אם המישהו הזה לא מתאים לך. את כל כך זקוקה לתשומת לבו, לנחמה, שאינך "קוראת נכון את המפה" ומפרשת סימני חיבה וקצת משיכה גופנית בתור אהבה, ואז נותנת לליבך להישבר שוב.
אינני חושבת שיהיה נכון מצידך לרדוף אחר שני החברים, או יותר נכון החבר האקס והידיד האקס. לכי קדימה. העולם גדול ומלא באנשים נפלאים ומעניינים, ואם האקס כבר הבהיר לך שהוא אינו אוהב כבר - קבלי זאת ואל תרדפי אחריו כי זה יהיה ללא תוצאות, את רק תתבאסי מכך ותושפלי.
אם בכל זאת יש פה אהבה רצינית - היא תחזור ותופיע מעצמה. כרגע נראה לי שהאקס שלך יותר בקטע של להיות עם כמה חברות, שיהיה לו את החופש להתנסות, וזה לגיטימי בשלבים שונים של החיים. מאוד יתכן שבנסיעה הזאת לפולין הוא מאוד נהנה מתחושת החופש. יתכן שבחברות שלכם היה משהו כובל וחונק, והוא הרגיש משוחרר מזה בפולין, כאדשר לא היית לצידו, ולאחר מכן כבר לא רצה לוותר על החופש הזה.
עלייך לבדוק את עצמך - אולי את לא נותנת מספיק ספייס לבני הזוג שלך ולכן הם מרגישים צורך להתרחק ממך.
נטלי, אני מצטערת אם התשובה שלי קצת ישירה ואולי יהיה לך קשה לעכל אותה, אבל אני כותבת לך מתוך דאגה ורצון שתתחילי להתבונן על עצמך וללמוד מה קורה בעולם האהבה והקשר הזוגי.

תודה שאמרת לי את מה שבדעתך זה חשוב לי מאוד באמת לדעת מה קורה.
אך להגיד לך את האמת אני לא כבלתי איש אולי לא שמתי לב אך זה לא הגיוני משום שלא ניפגשנו כל יום ניפגשנו אולי בימי שישי משום שלא היה זמן אני תמיד נותנת יש חופשית כן אני קנאית אך, לא מתערבת וכמובן שלא כובלת למרות שאולי את צודקת אני מאמינה שאת מבינה יותר.
ותודה שוב שענית לי אני יודעת שזה הרבה ורק רציתי להגיד שבגלל יחסו המזלזל של אותו ידיד החלטתי שאני לא מדברת איתו יותר גם אם הוא ירצה.
וגם החלטתי לאל פתח ציפיות בנוגע לאקס משום שאני אשבר שוב .
אבל מכל זה יצאו הרבה דברים רעים , אני יכולה להגיד לך שאני ילדה מאושרת בכללי אבל כרגע אני מרגישה רע ולא טוב לי.
ואני חוששת שלא אצליח להיפתח שוב מפחד הפגיעה...
בכל מקרה תודה רבה רבה רבה זה היה חשוב לי =]

נטלי יקרה, תודה על התשובה שלך, שבאה ממש מן הלב הכאוב שלך.

אני רוצה להגיד לך משהו: אל תיבהלי מן העובדה שכרגע רע לך ועצוב לך. ראשית, זה יעבור בקרוב, ככל שתסתכלי קדימה על היכרויות חדשות ותיפעלי לכיוון הזה. אל תחששי להתקרב למישהו אחר, להתאהב. פשוט צריך לדעת ש"אהבה זה כואב", כמה שאהבה היא נפלאה ונהדרת ומרגשת, זה כרוך תמיד גם בכאב לב.

אבל להיות מאוהב זה כל כך כיף, שאנחנו מוכנים לקבל את הכאב שבא יחד עם האהבה. עכשו את בקטע של הכאב, אבל תזכרי כמה היה לך טוב וכיף איתו בהרבה רגעים של היחסים שלכם, וזה מתאזן. וכך יהיה גם בעתיד.

ככל שאוהבים מישהו יותר - כך יש סיכוי שהכאב יהיה יותר חריף כאשר יש בעיות איתו או כאשר זה נגמר. את עוד מאוד צעירה, ויהיו לך הרבה מערכות יחסים, יש להניח, וחשוב שתביני איך זה עובד.