אהבה אפלטונית?

הי גלי,

ראשית, התרשמתי מאוד מהגמישות שלך, מהמחווה שלך עבור בן זגוך לאפשר לו ליסוע לידידה שלו. סביר להניח שהרבה בנות זוג לא היו מסכימות.. ואת שיחררת את החבל הזה. לצערי (אולי) זאת הסיבה שגם את החודש וחצי הזה בסין הוא זוקף לטובת "את לא אמורה לעצור בעדי".

בכללי, מה שאת מתארת הוא די מורכב ולא פשוט. לא כ"כ הייתי מוטרדת מעצם החדירה לטריטוריה שלכם- ע"י הידידה, אלא יותר מוטרדת מעצם העובדה שאם הוא לא היה עובד הקיץ - הוא "בקלות" היה עוזב לסין לחודש וחצי, איתה, ועוד לצפות שאת תביני אותו.

אם מראש היחסים בינכם היו מוגדרים כיחסים פתוחים, כאלה שבני הזוג יכולים בין היתר לקחת חופשות של חודשים בארץ אחרת, עם מישהו אחר ("אפלטוני" ככל שיהיה), ניחא. אבל את כותבת שמה שיש בינכם הוא אחרת ולא נשמע שאת בכיוון של לתת לו מרחב פתוח לבנות זוג אחרות... אני הרגשתי שהוא מבקש ממך אישור, וכמו שאז הסכמת (והיה מופתע והבטיח שזאת הפעם האחרונה), הוא כנראה ציפה שגם הפעם את תסכימי. ועם כל הכבוד, יש הבדל בין כמה ימים לאילת לבין כמה שבועות על פלנטה אחרת לגמרי.. הרחק..

העובדה ש-את- הוא לא שיקול להישאר בארץ, הדליקה לי נורה אדומה. ושוב- אם יש ביניהם משהו סמוי או לא, אם בכל זאת יש שם מתח שאי אפשר לגבור עליו מצידו או מצידה- זה פחות מטריד. יותר מטריד שהוא מוותר על הקשר ביניכם לאותו פרק זמן- בכ"כ קלות.. ועוד מצפה ממך להסכים לדבר כזה. אם כן- מה בראש סדר העדיפויות שלו? נסי לחשוב האם בכללי את מרגישה, ללא קשר לפרשה הזאת, חשובה עבורו, שמרגיש בחסרונך, איפה הוא שם את הקשר שלכם.. ייתכן והידידה היא תמרור אזהרה.

האינטואיציות שלך נכונות לדעתי.

בברכת הצלחה