לכול הפסיכולוגיות עזרה

בעלך צודק. אין כמו אמא. אמא יש רק אחת. וכשאת מתנהגת אליו כמו אמא הוא מיד משווה אותך עם אימו והיא תמיד יוצאת עם ידה על העליונה.
יתירה מזאת, כשאת מתייחסת אליו כמו אמא לילד הוא לא רואה את האישה שבך. זה מכבה לו את התשוקה אלייך. כשאת מקרקרת סביבו זה מכבה אותו. ככה זה עובד. נקודה.
עצתי לך, התחילי להיות האישה בבית . תהיי סקסית, תהיי המאהבת, תהיי התומכת והמפרגנת אבל למען השם, חידלי להיות האמא שלו.

תשאירי לאמא שלו את התפקיד שלה וחיזרי לתפקיד שלך!

בהצלחה!

אורלי היקרה, שמעי בקולה של שירית. משהו לא בריא במערכת היחסים שלכם. אוסיף כאן עוד דבר. עושה רושם שמאוד חשובים לך דברי ההערכה שלו. אם הוא מעריך אותך על מה שאת עושה עבורו - את "בשמיים", ואם הוא ביקורתי או משווה אותך לאימו - את ב"ריצפה".
אם בא לך לפנק אותו כי זה עושה ל ך (אני מדגישה את "לך"!) טוב - עשי זאת שלא על מנת לשמוע את הערכתו. עשי זאת עבור עצמך רק בגלל שזה עושה לך טוב. בדקי עד כמה באמת בא לך לפנק אותו ואל תעשי מעבר כך. עליכם להשתית את מערכת החסים על משהו אחר. יתכן שזו הדרך היחידה בה את רגילה להראות אהבה, חפשי דרכים אחרות, לאו דווקא של מתנות ופינוקים. אולי שיחה כייפית, בילוי כייפי, דברים שאת יודעת ששניכם אוהבים לעשות.
ואם שינוי הגישה הזה לא יספיק - תצטרכו כנראה ללכת לייעוץ זוגי וללמוד לעשות את השינוי בצורה אחרת, יסודית יותר.

אני לא יודעת איך להתחיל לא לקרקר סביבו אנחנו בבית כול הזמן לא יוצאים בשל בעיות כלכליות
וכול פעם שאני רוצה אותו לידי הוא במחשב הוא מעשן הוא בסוני
אני לא מצליחה לתקשר איתו וגם שאני מדברת איתו על דברים שפוגעים בי הוא מדגדג אותי מנשק אותי ולא נותן לי להביע את עצמי
אבל כאשר זה הפוך הוא פשוט מתעלם ממני ולא מדבר על הדברים

מציק לי שהתקשורת היחידה שנוצרת בינינו נגמרת בצעקות
הוא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי לדעתו זה לא עוזר
אני לא מבינה גם כשטוב לי ואני רוצה אותו לידי הוא מתעלם וגם שאני רוצה לשוחח איתו על זה הוא פשוט משתיק אותי

איך מתחילים, איך להתנהג
תראי לי דרך להצליח כאן אולי זה גם בגלל הפרשי הגילאים המצומצם שנינו בני 24

אורלי היקרה, התופעות שאת מתארת מעידות על בעיות בתקשורת ביניכם. הוא נמנע מלשוחח איתך, אולי כי בזמן השיחות שלכם קורה לו משהו לא נעים. אולי הוא חווה את השיחות בתור ביקורת מצידך, תלונות? אם זאת החווייה שלו - די ברור שהוא מעדיף להימנע מכך. את כותבת שכאשר את רוצה לשוחח איתו על דברים שפוגעים בך - הוא מתחיל לדגדג אותך על מנת להימנע משיחה. זה בדיוק מעיד - שקשה לו להקשיב לרגשותייך כי זה מופיע לו בתור תלונה עליו. את מעבירה לו את המסר שהוא לא בסדר. זה מסר שלרוב האנשים מאוד קשה לעמוד מולו והם מתחמקים.

הרבה זוגות נתקלים בבעייה הזאת: האחד נוטה להיות מאשים או מתלונן, ואז השני פשוט מתרחק ומקצר את השיחות או כל דבר שעלול להתפתח לשיחה - הוא מעביר לצורה אחרת של תקשורת. עלייך לבחון מה קורה בשיחה שלכם.

אם מה שכתבתי הוא נכון, עליכם ללמוד איך לנהל שיחות נפש, בהן כל אחד יכול להגיד מה הוא מרגיש ומה והוא חושב בצורה שאינה מתלוננת ואינה מאשימה את השני אלא שמה דגש על הרגשות שלך, עלייך, לא על מה הוא גורם לך. זה יוצר אווירה אחרת והשיחה יכולה להתפתח מבלי לחשוש מן הביקורת או התלונות שלך.
זה משהו שלומדים ומתאמנים עליו בייעוץ זוגי. זוהי לא בעייה יוצאת דופן. כמעט כל הזוגות מתאכזבים מאיכות השיחה ולא מבינים מה קרה לשיחות הנהדרות והפתוחות שנהגו לנהל בתחילת הדרך.