החלטה קורעת לב בבקשה עזרו לי

אכן החלטה קשה עומדת בפנייך. אף אחד פה לא יוכל לעשות אותה במקומך. מה שאני מציעה לך הוא לחשוב על המחיר שתשלם עבור כל בחירה. המחיר הריגשי אם תחליט להשאר בארץ או המחיר הכלכלי וגם הריגשי( הניתוק מהמשפחה שלך למשל) . מה שירגיש לך פחות כבד או יותר נסבל יצביע לך על " הבחירה הנכונה."

החיים לימדו שאין דבר כזה בחירה נכונה. מותר לעשות טעויות. נכון...על טעויות משלמים...אבל מי שלא עושה גם לא טועה ותמיד אפשר גם לתקן!

שבייני ובין הילדה יש ממש קשר יוצא דופן ואני לא רואה אותי ממשיך את החיים בלי לראות אותה גודלת(אני מגדל אותה ביחד עם בת זוגי כבר 5 שנים) וזה פשוט קורע אותי לגזרים, האם הייתם ממליצים לנו ללכת לאיזשהו גורם מיקצועי שיכול לגשר במצב שלנו(מטפל זוגי, מגשר)?

דוד היקר, אכן זו דילמה מאוד קשה.
לי נראה שאתה מאוד קשור לאמא ולילדה, ומכיוון שאתה אדם צעיר יחסית, אולי שווה להתגבר על החששות ולצאת להרפתקה הזאת. האם אפשרי להשכיר את העסק למישהו ולשמור על זכויותיך ולקחת שנת חופש על מנת לראות איך אתה מסתדר בקנדה? ברור שזה יהיה קשה - אבל תראה עד כמה רבים הם העולים החדשים שהגיעו ארצה בכל השנים שהסתדרו בסופו של דבר.
מאחלת לך המון הצלחה ושתקבל את ההחלטה - לכאן או לכאן - כי ככל שאתה מתלבט יותר - האנרגיות שלך מתמעטות.
לגבי ייעוץ זוגי או גישור - נדמה לי שזה לא המצב. לא שיש ביניכם קשיים זוגיים. אלא שהיא קיבלה החלטה ממקום עצמאי, מתוך דאגה לעצמה ואי רצון לוותר על חלום שלה. היא עכשו בודקת את צעדיה וכרגע יש דבר שהוא יותר חשוב לה מאשר הזוגיות - וזה להיות עצמאית מבחינה מקצועית וכלכלית, לעמוד על הרגליים שלה ולא להיות תלוייה באיש. יכול להיות שהצורך בעצמאות מאוד מנהל אותה - יתכן שזה נעוץ בעברה, מול הגרוש שלה או בילדות שלה. האם אתה יכול לכבד אותה על כך שהיא לא מרימה ידיים ועושה משהו מאוד אמיץ ודראסטי כדי להיטיב את מצבה? מה גם שכבר היתה לכם החלטה על כך לפני כשלוש שנים וכנראה שהיא לגמרי מבושלת עם הרעיון הזה ואתה איכזבת אותה בכך שירדת מן ההחלטה המשותפת.
אני מקווה שיצליח לשניכם!