צריכה עצה ...

עידית, אני מבינה שהתלונה - לפני העזיבה - היא בדרך כלל שלך? על חוסר תשומת לב מספקת? והוא לא מסוגל לתת מענה ואת ממשיכה "לחפור" ולהתלונן והוא לא עומד בכך.
אני חושבת שעליך להבין ולקבל שהדרך שלו להראות אהבה אינה תפורה לפי הדרישות שלך. זה לא יקרה אף פעם. האם זה אומר שהוא אינו אוהב אותך? או שאת בחסר לגבי מה שאת זקוקה לו רגשית, כי הוא לא עומד בציפיות שלך של "איך אהבה צריכה להיראות".
נדמה לי שאם יש ביניכם אהבה יפה, חיבור חזק, עליך לעשות תהליך עם עצמך שיעזור לך לקבל את מה שיש ולא להיאבק בכך.
עניין הכבוד - מי ימצמץ ראשון - מאוד לא רלבנטי כאשר באמת אוהבים. רדי מזה, אני מציעה, הקלי עליו.
חלק מהתבגרות זה להבין שאנשים בנויים אחרת זה מזה ולכל אחד יש את הדרך שלו להביע אהבה.
מקווה שעזרתי במעט.

תודה על התשובה דורית, אני מבינה שכל אחד מביע את רגשות שלו בצורה שונה. מש שלא ציינתי קודם שבעבר היה לוקח כדורים נגד דיכאון וכמה חודשים אחרי שהכשנו הגיע למסקנה שהוא בסדר טוב לו והוא לא צריך לקחת כדורים חודשיים אחרי ההפסקה התחילו הבעיות . נכון אני די דורשת תשומת לב כמו שאני נותנת אבל הוא היה מייד משתתק שיתיקות ממש קשות והאם הייתי לוחצת יותר מידי למה אז היה עוזב . אחרי הפעם האחרונה הביטחון שלי ירד ולאורך כל החצי שנה האחרונה חייתי במחשבה שכאילו הכרחתי אותו לחזר למרות ששוב אני בוטחה שהוא אוהב אותי. אני לא את היכולת הפעם לפנות אליו שוב כיוון שההרגשה שלי תיהיה עוד יותר גרועהאני מאמינה שאם הוא באמת רוצה הוא ימצא את הדרך ואם לא אז זה אומר שהוא לא מעוניין. הקושי העיקרי שלי עכשיו זה לעבור את התקופה הזו אני אומנם לא לבד לגמרי אלא עם הילדים שלי אבל עדיין קשה . זה לא יוצא לי מהראש....