צריכה דעות שונות ועצות

הוא לא מעניין אותך, אין לכם תחומי עניין משותפים, השקפת העולם שלכם שונה, ויתרת על תחביבים שלך בעקבות הקשר איתו. מהתיאור שלך הוא נשמע שטחי, הוא צורח ומקלל בעת מריבות. אז למה את אוהבת אותו? מה יש בו שאת כן אוהבת?
בעבר היה לי קשר כזה. היום אני יודעת שהייתי אותו רק כדי להיות עם מישהו. פחדתי להיות לבד. אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, סתם מרגישה צורך לשתף אותך בניסיון שלי. היום אני יודעת שהדברים החשובים לי במערכת יחסים הוא עניין, אתגר אינטקלטואלי, ראיית עולם פחות או יותר דומה. אני יודעת שיש אנשים שחשובים להם דברים אחרים. שאלי את עצמך מה חשוב לך ומה יש בו ומה חסר בו.
בהצלחה.

שלום מוטרדת יקרה,

את לא מגזימה. את מתחילה לזהות נכון.

נסי באמת לבדוק את מה ששני מציעה כאן, ויותר מזה "להיכנס" לתוך עצמך ולברר האם החשש לא נובע מהלבד. האם העובדה שאת תפוסה מרגיעה אותך באופן כללי.

נשמע שהוא צבע בך הרבה חלקים בחלקים שלו (כמו הטלויזיה, הספרים), היטבת לתאר זאת במילים מאוד נוגעות. נשמע שאת מחפשת את האישיות הקודמת שלך. בן זוג נכון צריך להשאיר בך את כל מה שאת אוהבת בך, ולהעניק לך חלקים שאת מוכנה ורוצה לאמץ. אבל אם לידו ואיתו את חשה את הצורך הזה להתקטן מולו ולגמד מולו חוויות משמעותיות כל כך, כמו החוויה בלתת, כמו החוויה בלהעניק ללא תמורה.. אם את חשה שאין תועלת בלספר, הרי שאת מבינה שחלקים ממך לא יוצאים בקשר הזה. שאת צריכה "להתעצב" ולהתגמש בהתאם לשבלונה שלו.


איפה את בכל זה? איפה את בקשר, בתקשורת, במה שאת מביאה לתוך הזוגיות? האם את נמצאת בנסיונות לרצות אותו, או בניסיון למנוע חוסר הבנה בכך שלא תשתפי בחוויותייך? האם את חושבת שלאורך זמן תוכלי לשרוד בתוך המערכת הזאת? ועל הקללות אני לא מדברת כאן שהרי ברור שזה לא דפוס נכון.

זה אך טבעי שעם הזמן את מכירה את בן הזוג, את האיכויות והחולשות.. זה טבעי גם שתשתני במהלך הזוגיות. השאלה היא אם את אוהבת את הבן אדם שהפכת להיות עם הזוגיות. וכאן תיארת יפה את התהליך שלך, ואת לא מרוצה. אני מרגישה שאת יודעת מה טוב לך. לכי עם התחושה הזאת ועם האמת שלך, עם מי שאת באמת רוצה להיות.